יום שבת, 11 באפריל 2020



דוקטור טל סלוצקר

וידאו ברשת בזמן משבר



לאחרונה החלו שיחות בנושאי ספרות וביקורת ברשת באופן קבוצתי תוך כדי ניסיון לברר נושאים ספרותיים, בין השאר של מכון וואן ליר ושל משוררים עצמאיים. בין הראשונים שהתחילו את השיחות רועי כספי חבר קבוצת הבא להבה שמתמודד עם נושא הקפקאיות בעוז ובהתמדה ודיבר במשך כשעה על הנושא תוך עדכון לגבי דעות ועמדות שהוא נושא עמו לאורך מספר שנים. החיבור לקפקא מספק מבט על התהוות האדם לאורך חייו וברגע קריאתו את הספר משום שמה שקורה בספריו של קפקא מתדמה להתרחשות קיצונית בחיי האדם ומופיע כהשתקפות או סידרת השתקפויות. לאורך השיחה הציג רועי כספי את המלחמה בכתבי קפקא ואת מוטיב הלוחמה האורבנית תוך עדכון עכשווי של מוטיב המסדרונות והפוסטמודרניזם כעניין לתקופת המגיפה בעידן בו האמונה נמצאת במשבר כהדהוד לדרכו של קפקא בתקופה בה הדת נפרדה מהחילוניות. עבודתו של פרנץ קפקא מלמדת אותנו על העבר אך גם על ההווה המודרניסטי ועל היחסים בין מגיפת השפעת הספרדית והמגפה הנוכחית בה האנושות נאבקת על עצם קיומה. המוטיב הביולוגי של הווירוס ומבנה גוף האדם כקשורים אחד בשני ובספרות מוזנח על ידי רועי כספי למען קיום פחות גופני וביולוגי ובמובן מסויים נפשי ובלתי מתפשר שכולל בתוכו את החלומות ואת הפסיכואנליזה כמרכיב מרכזי בהגות. אם פוקו מציב לנו עולם בו כוחות החברה מגיעים מבחוץ אז קפקא מביא אלינו עולם פנימי וסובייקטיבי שמציב את האדם בחזיתה של מערכת בירוקרטית אכזרית ובלתי אישית בה לא נותנים לאדם להיכנס לעיר אלא אם יתוודה בפני המוודה ששופט בהחלטיות ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים. ארגונו של החלל בכתבי קפקא מקדים את הקניון הפוסט מודרני ומבקש מהפוסט מודרניסטים לחיות בתוך התהוותו של זמן סובייקטיבי אישי והגותי בו מחשבה פרטית מובילה תוך התכנסותו של האדם פנימה לתוכו וקישור אסוציאציות פרטי שמלווה במחשבה על עברה של האנושות. נוכחותו של המרכיב הביולוגי במשבר מביא את האדם לרגע של אפשרות חשיבה אודות מרכיביו הגופניים נפשיים והתמודדות עם המציאות דרך רגשותיו ואופן פעולתו המוחית וההורמונאלית. האדם של קפקא חווה מחסור ברוחניות משום התרחקותו מהקהילה והאינטרנט משתדל לספק מחסור זה באופן סימוליבי תוך מתן דגש על מצלמות ואופטיקה מחשבת הקוד והתפתחותן של מכוננות מדומיינות מקידוד עד להתהוותה של מחשבה חובקת עולם בה העולם כולו חווה את המחשבה הפרטית כפרסום מיידי שהתחיל ממחשבתו של טיורינג אודות העתיד ובנייתן של מכונות הצפנה וקידוד. עם זאת עולמו של קפקא ספרותי בהרבה ממה שמתיימר להיות העולם האלקטרוני ובו יותר ממשות שמאפשרת מחשבה מציאותית בעולם חומרי הרבה יותר. נזילתן של שפות זו לזו בין כלים כבית מרקחת מאפשרים את מחשבתו הווה מציאותי שמתקדם בקצב מהיר אבל הוביל אותנו בחזרה אל המסורת. פרנץ קפקא היה מודע ליהדותו ולשפת היהדות והכיר את הוגי היהדות מגוף ראשון ונוכחותו במודרנה לא היוותה בשבילו את אותו סוג משבר שעם ישראל חווה אחרי השואה והציונות. התכנסותו של רועי כספי בעולם של מחשבת היהדות ופרנץ קפקא מאפשרת לבחון את קיומם של ספרות ויהדות במקביל באותו חדר ובדרכו מזמין לחוויה ספרותית נוספת של מחשבות האוקטבו כטקסט שירי פואטי שמכנס בתוכו הגות של סופר יהודי במרכזו של הווי אירופאי רווי בשינאת יהודים ובלחץ להפוך את הסופר לפקיד של הממסד שאינו עוסק בספרות – אבל לקפקא יש פתרון ההוויה עצמה מובילה לספרות ולקיום בעולם שקוראיו חווים בחייהם האישיים וכך מחשבתו של פרנץ קפקא הופכת לחלת מתודעתו של קורא שחווה את העולם דרך שפה מוחשית שמתחברת לעולם תוך הצבעה על התרחשויות וחפצים וסיפורים על אנשים שמחכים עד קץ הזמנים או שנלקחים לפתע מביתם ללא סיבה כמו בסיפורו המשפט בו אדם נלקח בוקר אחד ממיטתו בלי הסברים על סיבות או האשמות קונקרטיים. עולמו של קפקא חשוב משום שהוא הווה את המציאות בדרכים הקונקרטיות שמובילות את הספרות בבחינת פרוזה בה האדם דובר את עצמו אפילו בעצם הוויתו. היעדרותו של הגוף בהגות שלפני החזרה לדת מכנסת את האדם לעולם חסר התחלה או סוף ללא מטרה ובחירת כיוון אף על פי שחופש בחירתו מוחלט בכל רגעי חייו. לכן הדת מספקת בהווה את הפתרון למשבר שהוביל אליו הניהיליזם האירופאי והמחשבה הניטשיאנית שאחרי גתה אשר ניסח את המושג ספרות עולם אליו מתייחסת ספרותו של פרנץ קפקא בהוויתו את המילה הכתובה והמדוברת והתערבבותו בין העמים השחים את שפות אירופה שלפני מלחמת עולם ואולי הכל היה חלום אולי בכלל פרויד הוא הדרך לצאת מהמשבר הכלכלי שהובילה המצאת המזוכיזם האירופאי. אם לפרנץ קפקא היה חלום היה הוא כנראה לחזור אל אמונת הייחוד אותה מבין רועי כספי או שהעתיד נוכח כבר או שנצטרך להמציא מחדש את ההווה