על רשת הכח ידע

 טל סלוצקר

 

נולדתי באזור השרון ועזבתי וחזרתי אליו מספר פעמים. בדרך עצרתי בירושלים ותל אביב ונסעתי אינספור נסיעות לאירופה. עצרתי קצת ממעיט מהעניין, חייתי בירושלים שלוש שנים ובתל אביב שבע עשרה סך הכל. כיום, שוב אני יושב בהרצליה ומהגג על החיים שלי דרך קריאת ספרים ושואל את עצמי מה יהיה? היכן יהיו חיי עשור מהיום למשל. האם השקט הזה יכול להוביל להרהורים מעניינים. עמנואל קאנט למשל חי חיים שקטים והגותו מעניינת מאוד, גם היידיגר חי שנים רבות באזור כפרי. אם כן, אפשר לומר שזהו סיפור חיי מנקודת מבטה של הפוגה מסוימת, לא מלאה, זמנית אולי. למרות שאני כותב ומפרסם ויש התפתחויות בעבודתי משהו מאוד נרגע בתנאי החיים שלי, וטוב שכך. למרות שהרי געש מביאים מהפכות אלו מביאים גם נפילת חומר גופריתי. האינטרנט מייחס לי יצירה מתוך שיגעון, דבר שאני כופר בו, זוהי איננה עמדתי הנכונה. אמנם לשיגעונות יש תפקיד בעיצוב יצירות האמנות שלנו אך העמדה שלי יותר רציונלית מזו. אנו מתבוננים באופן סובייקטיבי באובייקטים שהשיפוט שלהם עשוי להיות גם אובייקטיבי מלא. הסובייקט המתבונן בעצמו איננו נמצא מחוץ למפת ומנגנוני הכח ידע והוא שוהה בהם. אני מהרהר מה יבוא לי מבחוץ ומה מיצירה שלי. כמו שיודע כל אמן עכשווי צירוף מרכיבים קיימים הוא אמנות, עם זאת לכל הוגה נקודת מבטו ואופיו ואלו משפיעים על הפילוסופיה שלו ועל איך שמבינים אותו אחרי שקוראים אותה יחד איתו או בלעדיו. בכל מקרה מצאתי דרך המקלדת את היכולת להשמיע קול, דבר שחשבתי לפני כן שעלי להיאבק עבורו, והמאבק הביא פירות.

הגות שנוצרת תוך התייחסות לנקודות מבט בנות הזמן היא תוססת יותר, זאת שעוסקת אך ורק ביוון העתיקה עשויה לקפוא על שמריה ולעסוק אך ורק בפירושם של טקסטים עתיקים של אפלטון ותלמידיו. על ההוגה להיות חלק ממארג הכח ידע ולהשתתף בשיחות שמעצבות אותו, שמזרימות את הכח דרכו ולהיות שותף תומך במאבקים. אני תומך במאבקם של המשוגעים לידע שצלח הצלחה חלקית, בשנות האלפיים הוקמו תוכניות של MAD STUDIES אליהן ניתן לפנות דרך האינטרנט. זוהי התפתחות מעניינת בידע לאחר שמאות בשנים הוא נמנע מהמשוגעים וכיום אלו נמצאים בתוך הידע ונאבקים על מקומם במפה. שינוי מעניין זה תפס אותי תומך אך לא רואה בעצמי "משוגע" כפי שאפשר אולי להבין מכתיבה מסוימת אודותיי באינטרנט. השיגעון ככלי להשראה, כן. כתחום מאבק חברתי לגיטימי ונחוץ, אכן. אך לא כזירת השתגעות בה אנשים משתחררים מנורמות חברתיות החשובות לנו כחברה, לא אמרתי שכולן צודקות, וישנן כאלו שישתנו או יבוטלו, לטובה. אחרות נחוצות לנו ואולי הן כבר נחלת העבר.

אבל על כולנו לשאוף לשיפור הידע בחברה הישראלית, ידע הוא מנגנון של כח, האוניברסיטה, בית החולים, הישיבה. אלו הם מנגנונים שפעולתם אומרת ידע ובכל אחד מהם ישנו המופקד. המרצה, הרופא, הרב. אלו אחראים על הפצת הידע במוסדות הידע כח שלנו. בכל אחד מאלו סוג שונה של ידע, האוניברסיטה מפיצה ידע מדעי ארגוני, פילוסופי סוציולוגי, ועוד מחלקות ומדובר בגוף ענק המחולק לפיסות גיאוגרפיות. בבית החולים מיוצר ידע אודות הגוף. ולבסוף הישיבה, שם ישנו ידע בדת היהודית. אז גיאוגרפיה, גוף, ודת אם צריך להזכיר רק שלושה עקרונות מנחים בידע שלנו כיום במדינת ישראל. אולי יאמר מישהו יש גם ידע בציור, זה ידע פרפורמטיבי של הפעלת חומרים. ובמוסדות הידע הגדולים הידע העיוני נמצא בדגש גדול יותר וגם הכוחות הפועלים על הגוף/ידע.    

בתמונה, תל אביב במבט מהחוף.

על המחקרים שלי בשבעה תחומי מחקר עיקריים.

 

דוקטור טל סלוצקר, פילוסוף, סופר ואמן, מתעמק במגוון רחב של נושאים במאמריו. החקירות שלו משתרעות על תחומים שונים, כולל:

פילוסופיה ספקולטיבית: סלוצקר עוסק בחקירות פילוסופיות ספקולטיביות, מתבונן בקיום, במציאות ובטבע המחשבה.

שירה עכשווית: כתביו נוגעים בביטויים פיוטיים עכשוויים, המנתחים צורה, שפה והקשר תרבותי.

אמנות וספרות ישראלית: סלוצקר בוחן אמנים, סופרים ישראלים ותרומתם לביטוי תרבותי.

פילוסופיה של גבריות: הוא חוקר גבריות, מגדר ועצמיות, ומשקף את ההשלכות הפילוסופיות שלהם.

פוסטמודרניזם ושירה מודרניסטית: סלוצקר עוסק בתנועות פואטיות פוסט-מודרניסטיות ומודרניסטיות, ומנתח את השפעתן על הספרות.

דת ואמונה: מאמריו חוקרים נושאים דתיים, כולל יהדות, נצרות ורוחניות.

תיאוריית האמנות וביקורת: סלוצקר מעריך באופן ביקורתי את האמנות האוונגרדית, האמנות הישראלית ותפקיד האסתטיקה.

סובייקטיביות ואמנות עכשווית: הוא משקף את החוויה הסובייקטיבית בהקשר של אמנות עכשווית.

Doctor Tal Slutzker, a philosopher, writer, and artist, delves into a wide range of subjects in his articles. His explorations span various domains, including:
Speculative Philosophy: Slutzker engages with speculative philosophical inquiries, contemplating existence, reality, and the nature of thought.
Contemporary Poetry: His writings touch on contemporary poetic expressions, analyzing language, form, and cultural context.
Israeli Art and Literature: Slutzker examines Israeli artists, writers, and their contributions to cultural expression.
Philosophy of Masculinity: He investigates manhood, gender, and self, reflecting on their philosophical implications.
Postmodernism and Modernist Poetry: Slutzker engages with postmodernist and modernist poetic movements, dissecting their impact on literature.
Religion and Faith: His articles explore religious themes, including Judaism, Christianity, and spirituality.
Art Theory and Criticism: Slutzker critically evaluates avant-garde art, Israeli art, and the role of aesthetics.
Subjectivity and Contemporary Art: He reflects on the subjective experience in the context of contemporary art.