טל סלוצקר

המלחמה נמשכת, ושיחה היום היתה דבר שקורה דרך הטלפון הסלולרי ולא פנים אל פנים. עם זאת, האין זה מעניין לשוחח בדרך טכנולוגית? הספקתי להתבונן דרך המיקרוסקופ. המבט הזה דרך אמצעי הגדלה מעסיק אותי. זהו מבט המפרק דגימות ממויינות הנענה למיון. קראתי במבוא לספר של קפקא, כן וגם שני שירים באנגלית. ממשיך לכתוב ולקרוא למרות ההמולה המתחוללת פה. רוב העסקים בכלל סגורים. שוחחתי עם חבר מהעיר המדברית שבדרום הארץ. כשכתבתי היום אז דווקא סיפור קצר בפרוזה. האין זה נפלא לעבור בין סוגי כתיבה? זה וודאי מוסיף משהו לכתיבה שלי.  האזעקות וההתראות מפריעים לי לישון כשאפשר לעשות דבר כזה. וכל המשפחה בחוץ לארץ, חווה את החיים יותר לבדי. עשיתי כביסה וכלים, התחברתי לצד הפיזי ארצי שלי בכך. עכשיו חג פורים, אבל שמעתי בטלפון דברים רעים על חב"ד, על מיסיונריות ושגעונם של החב"דים על פי מי שדיבר עמי. המשכתי בספר חשוב והתעשר וכבר עברתי נקודה די מתקדמת בו על פי מה שתפסתי, לפחות את חציי הספר צלחתי כבר. אולי הגיע הזמן לכבות את המזגן.  העיר הזאת שוממה מבחינת שיח. מדי פעם נשמעת איזו הערה על איזה ביולוג או פילוסוף, אך התושבים אינם...

הבנתי שקוראי הבלוג והאנשים שמדברים עליו לא הבינו כמה עובדות כתבתי וחשבו שזהו בלוג בידיוני. ובכן לא חשבתי שאל עלי לכתוב כתיבת פרוזה, ובכך כתבתי את הפוסט הקודם למשל. עם זאת נראה שתושבי העיר הזאת אינם יודעים כלל מהי חווייתו של אדם שגילו מתקרב לגיל ארבעים בעיר בה קשה לפגוש מישהו בגיל זה. על כן נוח להם לחשוב שכל הכתיבה פה בידיונית ואין זה כך. כמו כן קל לתושבים להוציא מישהו מחייהם החברתיים מלהכניסו אליהם ועל כן חיים יותר חיי חברה באפליקציות טלפוניות מאשר פנים אל פנים כאן.  ברגע שנוצר קשר עם מישהו תוך זמן קצר הוא נעשה בלתי רלוונטי כמעט לחלוטין וזאת למרות המאמץ למצוא קליק עם התושבים העירוניים.  הנה כבר ימי חג, ומספר קוראים ניגשו וקראו את הפרוזה. עם זאת קשה למצוא כעת קורא לשוחח איתו, וזאת למרות תפוצת הבלוג שמתקרבת כבר לשבעת אלפים כניסות. היום שוחחתי שיחת וידאו עם ארצות הברית, אך שיימתי את השיחה לאחר כרבע שעה. מצאתי את החדרים הנכונים לי ביישומון תרגול השפה ואינני מדווח לכם כאן כעת מה היה. נעצרתי לכתוב כאן והנה שידור אליכם של מספר עובדות עירוניות. כיצד הזקנים הזרים כאן חושבים שעוד ניתן ל...