על רשת הכח ידע
טל סלוצקר נולדתי באזור השרון ועזבתי וחזרתי אליו מספר פעמים. בדרך עצרתי בירושלים ותל אביב ונסעתי אינספור נסיעות לאירופה. עצרתי קצת ממעיט מהעניין, חייתי בירושלים שלוש שנים ובתל אביב שבע עשרה סך הכל. כיום, שוב אני יושב בהרצליה ומהגג על החיים שלי דרך קריאת ספרים ושואל את עצמי מה יהיה? היכן יהיו חיי עשור מהיום למשל. האם השקט הזה יכול להוביל להרהורים מעניינים. עמנואל קאנט למשל חי חיים שקטים והגותו מעניינת מאוד, גם היידיגר חי שנים רבות באזור כפרי. אם כן, אפשר לומר שזהו סיפור חיי מנקודת מבטה של הפוגה מסוימת, לא מלאה, זמנית אולי. למרות שאני כותב ומפרסם ויש התפתחויות בעבודתי משהו מאוד נרגע בתנאי החיים שלי, וטוב שכך. למרות שהרי געש מביאים מהפכות אלו מביאים גם נפילת חומר גופריתי. האינטרנט מייחס לי יצירה מתוך שיגעון, דבר שאני כופר בו, זוהי איננה עמדתי הנכונה. אמנם לשיגעונות יש תפקיד בעיצוב יצירות האמנות שלנו אך העמדה שלי יותר רציונלית מזו. אנו מתבוננים באופן סובייקטיבי באובייקטים שהשיפוט שלהם עשוי להיות גם אובייקטיבי מלא. הסובייקט המתבונן בעצמו איננו נמצא מחוץ למפת ומנגנוני הכח ידע...