יום שני, 17 ביוני 2024

אתם תמיד אצלי בלב

האם ראיתם את השמש לאחרונה? העיון בספרי היהדות מזמן לי שיחות נפלאות, לפעמים עם אנשים שמבינים פחות אבל גם אלו מפתיעות ביותר ומביאות אותי להתפעלות, הכל תלוי בדובר. החיים מזמנים התמצאות בשטח ובאקדמיה, בדת ובהשכלה. ואני אינני מונע את עצמי מאלו. פשוט ממשיך ללמוד וללמד את האנשים שאני משוחח איתם. בכל בוקר אני קורא ספרים שחשובים לי מאוד, ובספרייה הביתית יש לי ספרים נפלאים. עשיתי אקוורלים חדשים, ויש בכך ממידת החב"ד מידת האמן שהיא חכמה, בינה, דעת. בתנועה הדתית אומרים יפוצו מעינותיך חוצה, להפיץ את חכמת הקבלה בכל העולם, במיוחד זו של ספר התניא. ולכן מדפיסים אותו בכל מקום שרק אפשר, אפילו בעזה. יכול להיות שיש הבדל גדול מדי בין ישראלי ליהודי, ויש לאחד בין הדברים. ואולי ישנם מבטים שונים וזה טוב. פרספקטיבות. אבל בכל מקרה החיים האינטלקטואליים שלי מתקדמים לקצב גילויים יומיומיים בספרות שאני קורא ואני יודע שאינני היחיד שקורא ספרים. עובדה שחנות הצומת ספרים בדיזנגוף סנטר עומדת על תילה ופעילה. אין על ספר שגילית ושבה אותך. הכריכות היפות, הדפים שמריחים בריחות שונים, לאחרונה קניתי ספר וריחו כריח היין. איזה כיף להריח ספר יין שכזה. הקיץ עודנו עמנו ובחוץ החום מזעזע ברמות אחרות. צריך להתגונן על ידי הדלקת מזגנים. ולמה בארץ מדליקים מזגן על ווליום כל כך נמוך? צריך לקרר חזק, אין לי ספק בכך. ישנם אנשים שונים והמפגש איתם מזמן חוויות חדשות. אך לא תמיד אתה מוצא בן שיח לתקופה ארוכה. 

יש על הגב כל מיני דברים שמפרידים, גם כשהשיחה מתאימה. אז מה עושים כדי בכל זאת לחיות חיים חברתיים? לשם כך יש קהילה דתית. בשישי שבת מארחים והסעודות טעימות וגם האירוח נעים. אני מתבונן מן החלון ורואה את העיר הרצליה בפינה אחת שלה. אם אסתכל דרך המשקפת וודאי המראה ישתנה. יש לאדם המצאות רבות והן מקילות על חייו. מזמן התרחקנו מהטבע אך הציפורים עדיין מצייצות לנו בכל בוקר. כמה טוב כשיוצא לאחוז ברוח. היא זו שמזמנת לחיינו את ההשראה, את תפישות העולם, את הרוחניות. אלו חגות בתוכנו ומפרות את ההוויה. אני עוקב ברשת אחרי משוררים, למשל אחרי אמיר מנשהוף, ונהנה מפרותיהם. יש לנו בארץ כמה כותבים מעניינים. שווה לקרוא. ויש חופש לא רע בקניית הספרות. ניתן לקנות כמעט כל ספר בחנויות הספרים הטובות בארץ. יש למשל את תולעת ספרים בכיכר רבין ויש את האחים גרין לידה. חנויות ספרים הן מקום מעניין שגם מתפתחות בו שיחות לא רעות בכלל. לאחרונה יצא לי לשוחח עם מוכר ספרים של צומת ספרים בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה והשיחה איתו קלחה. אבל אין פרופיל פייסבוק לפנות אליו. לפעמים אני פונה לקולנוע. שם יש סרטים שמנעימים לי את הזמן, מין בידור כזה, אבל יותר משאני צופה בסרטים אני מאזין למוזיקה בכל יום. 


לאחרונה למשל הקשבתי לג'ון לנון אבל הלילה גם לשם טוב לוי. המוזיקה גם בה יש רוחניות. וככל שאתה מאזין אתה מגלה יותר דברים יפים וחלקם גם עושים משהו מעניין לגוף. החיים בנויים מאספקטים שונים ולא רק מדבר אחד. וכדאי להיחשף להרבה דברים טובים, מי שצר עולמו מפספס הרבה. המלחמה שאנחנו נמצאים בה גובה קורבנות רבים, ואני מקווה שנצא מנצחים אבל חבל על ההרג. האם אי פעם תסתיים המלחמה פה? אני מתאר לעצמי שלא בתקופת חיינו. אבל אנשים חוזים את סוף העולם, את ימות המשיח. אם ירצו כולם במשיח וודאי יהיה לנו אחד, מלך על ישראל. אולי יהיה לו כתר כמו של מלך אנגליה. לאירופאים עדיין יש מלכויות, למשל מלכות שוודיה או ספרד. אלו נראות רחוקות ובן מלוכה מגיע לישראל לעתים רחוקות. הפייסבוק מציף את הרשת וכל הזמן יש פוסטים חדשים. אצלי הדברים מתחדשים אך יש גם דרך קבועה. וישנם דברים שמעניינים אותי כבר ממזמן ואני משתדל לתת להם תשומת לב, לפעמים מחודשת. אתם תמיד אצלי בלב 

 

בתמונה, פירנצה שצילמתי לפני שנים

יום חמישי, 13 ביוני 2024

זיכרונות מההווה

לאחרונה אני מבלה הרבה זמן בספריית אוניברסיטת תל אביב. מה שיש שם בספרייה הנפלאה הזאת לא יסולא בפז. הזמן הנפלא שלי שם, מלא בספרים טובים ובשקט הנפלא המתאים לקריאה, אין שם את הסחות הדעת שמפריעות לקריאה בשיאה. אני רוצה להיות שם עוד הרבה. וככל שאני בא לשם יותר כך אני נשאר עוד זמן. הדרך היא ברכבת ישראל הבינעירונית וזו מובילה ישירות לאוניברסיטה. בדרך רואים אנשים מרוצים מהנסיעה שאינם עושים רעש כפי שהיה נהוג פעם באוטובוסים. גם הנסיעה באוטובוס השתפרה בשנים האחרונות, הייתי אומר שכל זה לא רע בכלל. וגם יש שיחות נהדרות עם סטודנטים ומרצים. אילו זמנים נפלאים מספקים הלמידה והמחקר האקדמיים! מומלץ מקרב לב. בבית אני קורא ספרים, אבל אופי הקריאה באוניברסיטה שונה, הייתי אומר שחד יותר שם מבחינת התחושה שהספרים מקנים. בבית לעומת זאת הספר קרוב יותר ויש יותר דיבור אודותיו בשלב שאחרי הקריאה. אני מבין דברים נהדרים שרק הקריאה יכולה לתת לי. אני יודע זאת ומרגיש שונה מאז שאני קורא הרבה. ניתן לומר ששנת 2018 היא שנת שינוי בקריאת הספרים שלי. מאז אני קורא הרבה יותר מאשר קודם, וכותב יותר מאז 2011, אף על פי שזה גם קצת תלוי בתקופה. חברתי הטובה הדס מזרחי המשוררת והסופרת פסה מן העולם. תכננו לעשות לה פוסט יפה באחד הבלוגים ולא הספקנו. לפעמים חברים הולכים לעולמם ולא הספקתם לעשות יחד את כל מה שתוכנן. שמה פורסם בהבה להבא גליון 21 האחרון בינתיים בו פרסמתי לזיכרה טקסט. 

סצנת הסופרים התל אביבית כל כך נפלאה והאירוע להשקת הגיליון היה חגיגה של ממש. קיבלתי הקדשה מהמשורר עמנואל ברוטוס לוי ופגשתי חברים רבים שלא פגשתי כבר לפחות כמה חודשים ואת חלקם אף שנה או כמה שנים. היה עמוס בחוגגים וחדר הבר בו התעראה ההתרחשות הסואנת היה מלא מפה לפה בחוגגים ובמקריאים, במוזיקה של אהל עדן ובעודד כרמלי שהתבונן מהצד ובעוד דברים, למשל גליונות של כתב העת החדש הזה עם כריכה נפלאה. קיבלתי במתנה גליון מעמנואל ברוטוס ומג'רמי פוגל והכנסתי אותם לתיק שלי כדי לקחת הביתה. כל כך כיף כשדואגים לך שתזכור את האירוע. הייתי אומר שהייתי במעט אירועים עד כדי כך מהנים כמו האירוע הזה. וככל שהיה נפלא אני מקווה שיהיו אירועים נוספים שישתוו לו ויכולים להיות כאלה. היו כמה חשובים לי שחסרו, אבל אין מה לעשות. גם גל עזרן היתה וחילקה חיוכים לכל כיוון והקריאה שירים. בשיר התחש נתן לי עמנואל ברוטוס לוי להיות התחש עצמו ודיברתי אל המיקרופון, לא הבנתי שהוא התכוון שאשלים את השיר, בסוף יצא לי "תחש ענק"! ואנשים בקהל הגיבו. הייתי אומר שהיה אירוע אנרגטי גם בזכות ההנחיה האנרגטית של ג'רמי והקירבה לברים נוספים, היה חי ולא תחושת מחנק של בית אריאלה של פעם לפני השיפוצים. אירועי הספרות של כתבי העת הצעירים מלאים חיים ותחושות של אינטראקציות קלילות עם בדיחות וידידות. 

הגיעה גם מישל פלצ'יק איתה דיברתי בפעם הראשונה. כיף להכיר משוררות חדשות. ראיתי שצילמו בוידאו את המפגש בטלפון, אחד החברים עשה את זה. שתיתי סודה פעמיים והרגשתי שוב כפי שהיה כשגרתי בתל אביב. אז עוד פגשתי חברים בכל יום ברחוב במפגשים מקריים, דבר שקורה לי אך אני חייב להגיד שחב"ד מקילים עלי בו. זהו אירגון שמשרה תחושה אמיתית של קהילה, כולל ארוחות ותפילה. כמה טוב שיש לנו דת! אפשר להתקרב אליה ואחד לשני, ולהתפלל יחד. לחקור ולקרוא ואף לקבל תמיכה מחברים חדשים. יש חברים שכותבים לי בכל יום הודעות ואני עונה להם בהודעה חוזרת. אני חושב שחברות אינטרנט היא דבר לגיטימי, וכמובן יש גם חברויות שההתכתבות בהן בווטס אפ יותר זמינה. הכל רלוונטי, החיים הדתיים והחילוניים, הלימודים והיצירה הטיפול ותחושת היחד. לפעמים מתחדשים דברים ואז טוב שיש משהו חדש. ולעתים פוגשים את המוכר ונזכרים במשהו, זהו זיכרון החיים שנפרש עם הזמן של היום והלילה והטכנולוגיה לוקחת מאיתנו את הזיכרון אך גם מסייעת לזכור דברים.  בתמונה, חוף הים של הרצליה שצילמתי.