הרצליה והחיים

 החלטתי שהגיע הזמן לחלוק עמכם עוד כמה מחשבות. הוצאתי את ספרי החדש מוזיקה לעת מלחמה ספר שירים, בהוצאת תל אביב לאור. והצלחתי בהעלאת הקראות שירים ליוטיוב עם מספר גדול של צפיות. הערוץ שלי פופולארי. התרחקתי מתל אביב ונראה לי שלהיות משורר בהרצליה זה אף קשה יותר מלהיות בתל אביב. כך שאי אפשר לומר שנעשה לי קל יותר. ונאמר לי שהספר שלי הוא הספר היחיד שיצא לאור בעיר השנה. שמו אותו בתצוגה על מדפי הספרייה העירונית ושם מופיע לצידו הכיתוב תא סופרי הרצליה. ראיתי את הספרים והם נראים טוב. ומסתבר שהנה קרה לי משהו חיובי בעיר הזאת, וזה בנוסף למה שקרה בישיבה. ראיתי היום שהיא כבר נפתחה אבל עוד לא הספקתי להגיע שוב. היה חופש כל הזמן הזה והיא היתה סגורה. בית הקפה אוטמוזגין השתפר לאחרונה ויש מאפייה נחמדה בשם בראשית. ופגשתי היום מוכר ספרים לחצי רגע ואלו מפגשים נחמדים. הנסיעה האחרונה שלי לחוץ לארץ (לארצות הברית ומקסיקו) היתה מהנה. אני נהנה מחדר הכושר ומהתחושה הנלווית ומביקורים בתל אביב וכל מה שמתווסף לכך. זוכר את המשוררים משם אבל קשה להגיע לאנשים בטלפון בימינו. לפעמים מרוב געגועים קורא שירים כאשר אי אפשר לדבר עם האדם עצמו כרגע. אין לי בחורה כרגע. אבל חוץ מזה וילדים ניתן לומר שיש לי את כל שנדרש כדי לחיות, אפילו שמה שברשותי זה בעיקר מצרכים (ואני כולל בזה ספרים). צפיתי היום בסרטון יוטיוב של משוררת והיתה לה גיטרה זהה לזו שיש לי. לאחרונה התעסקתי יותר בשירה שלי מאשר ביצירת מוזיקה, וכמובן התרגומים. ונראה לי גם שמעמיק היחס שלי לפרויד (שאני בתהליך איתו). עוד מעט תחילת שנת הלימודים, ממש עוד כמה ימים. וזה דבר נפלא. מדבר בטלפון עם חבר מתל אביב (גם הוא אמן) ומבקר אותו בעיר בה הוא חי אותה עזבתי ואליה אני חוזר בכל פעם. בתי הקפה שם יותר בנויים לישיבה ארוכה. פה הם יותר לרגעים קצרים. אבל זה מה שיש ועם זה העיר מתנהלת. 

מציעים לי חברויות בפייסבוק, ולא תמיד ברור מהיכן מגיעה ההצעה. אני בוחן את הפרופילים ואם נראה לי משהו חשוב אפילו כותב הודעה למציע החברות. הציע לי אנימטור והסכמתי לאחר שאהבתי את האנימציות, זה קרה ממש אתמול. היום פחות הסתכלתי על הצעות החברות. האינטרנט מלא במידע מעניין, אבל לא כל אתר מספק את המידע הנחוץ לי. אני מבקר באתרים שכן ובאתרים שלא אבל נהנה משניהם. אהבתי את הזרימה שמציע האינטרנט. המבוגרים ממש ציניים והצעירים כנראה לא מבינים עד כמה. אני חושב שהצעירים הרבה יותר חיוביים לגבי הדור הזה ומה שיש לו. האמירות של המבוגרים לא נשמעות לי תמיד נכונות, למשל מבוגרים רבים פה טוענים שבדורם היו כל ההמצאות, אבל הרי את הטלפון המכונית הטלגרף המטוס ועוד הרבה המצאות חשובות בכלל לא המציאו בדורם והם מגזימים ואיש אינו סופר במדוייק עד כמה מדוייקת האמירה שלהם. או שהם אומרים בדור הזה הומצאו רק המחשב והטלפונים  האלו הם אומרים למרות שהומצאה גם רשת האינטרנט טכנולוגיה חדשה של בינה מלאכותית מחשבים ניידים כלי תעופה חדשים אייפדים אתרי האינטרנט ועוד המצאות רבות. כך שאם שמים את דיוקם מגלים בקלות שהאמירות המכלילות שלהם מאוד לא מדוייקות אם נכנסים לפרטים כמו אלו שסיפרתי כאן. 

בכלל נראה שהמבוגרים נוטים לראות את העולם בצבע יותר שחור. ומתקשרים ביותר דרכים שליליות מהצעירים יותר שיש להם גם הפסקות מהשליליות הרווחת בקרב הדור הישן יותר. אלו משחיתים את הצעירים ומשתדלים להעביר מהדור שלהם דברים שלי נראים שליליים מאוד. כמעט ולא פוגשים בעיר באנשים שצוחקים, השומרים בכניסה לספרייה העירונית צחקו והספרנית הזקנה מייד אמרה אוי אוי אוי. כאילו הצחוק עצמו הוא דבר רע. ואנשים בארץ, הרבה, משתדלים בכוונה לא להראות שימחה. למשל שואלים זה הזמן לשירים שמחים? אני חייב להודות שאכן הגג נסע ממקומו כמו שנוטים לומר אך לעתים רחוקות מאוד עולים מחבר העמים. החיים היום כל כך הרבה יותר נוחים ועדיין מבוגרי השבט מתגעגעים לימים שהיה הרבה פחות נעים לחיות בהם. ואני זוכר את שנות התשעים. אומרים שהביטלס היא הלהקה הטובה ביותר של המאה העשרים, לא התווכחתי. ובכל זאת האזנתי היום לפינק פלויד, גם בהשפעת להקת אומא גומה ששמעתי לא מזמן ומציעה ביצועים יפים, קאברים של הלהקה.  בתמונה תיק שהפיקו לי מוזיאון הרצליה לכבוד תערוכת היחיד שהיתה לי שם ויצרת אמנות נוספת לא שלי שהוצגה. התיקים כבר אינם שם אבל מוטיב השלד וסוג הצבעים שהשתמשתי בהם יצרו אימפאקט בקרב הציירים. 

שינויים ומחשבות

 עשיתי שינוי באורח החיים לקראת ראש השנה, לא מדובר באיזה טקס דתי הפעם למרות שאלה מעסיקים אותי. אני מתכוון לכך שנרשמתי לחדר כושר. במה שונה רב שהולך לחדר כושר מכל השאר? כרגע הכל בדיוק אותו דבר, עם התאמות שיתאימו לי. בשתי הפעמים שביקרתי שם הלכתי על מכשירי ההליכה בדרגות משתנות. רציתי גם להפעיל את הראש תוך כדי אבל זה לא מסתדר בעוצמות בהן אני מצפה מעצמי אז עושה בכל זאת את מה שאפשר. צפיתי היום בהרצאות טד. היה מעניין להיחשף לכמה מרצות יפניות וללמוד על השינויים שהן חוו במעבר לארצות הברית תוך קריאת ספרים מערביים יותר. אחת מהן הזכירה את התנ"ך בתרגום לאנגלית וראתה בזה שיפור לעומת הפילוסופיה הקונפוציאנית עליה גדלה. יש אווירת עבודה על השריר בוולקאן הזה שנקרא חדר כושר, ואני מודה שנהניתי. חבל שאין במכשיר מוזיקה קלאסית (כולל פופ רוק דוגמת הביטלס). היה לרגע באחד הערוצים רב שתקע בשופר, גם זה משהו. עוד דבר שהיה חסר לי שם זה שלא מוכרים בחדר הכושר הזה קפה. אתם יודעים למה הכוונה, לא המשקאות האלו שכונו בעבר משקאות אנרגיה שמכילים גם קופאין אלא ממש פחית כזאת של קפה קר של מאסטר קפה או משהו בסגנון. התאמנתי כשעה עד שסגרו את חדר הכושר ואז נאלצתי ללכת משם. האור בחוץ יפה כתמיד, יש יופי באור הלבן צהבהב של הרצליה, הוא נראה לי לבן יותר מזה של תל אביב. האור של ניו יורק היה לבן במיוחד כשביקרתי שם ואהבתי אותו נורא, ובכלל ערים מעניינות אותי. ניתן לומר שאני אדם אורבני, עכבר העיר. אין לי חברה, אני רווק ומעולם לא התחתנתי. אני יודע שזאת אולי הפעם הראשונה שאתם שומעים עם רב רווק שלא היתה לו חתונה אבל זה המצב. ופגשתי רבנים נוספים שהיו רווקים כשפגשתי אותם, לא רק שזה לא נורא אני גם מוצא בזה יתרונות. בגלל שאני חדש בעיר אני מחשב מחדש את מסלולי. מה שעשיתי בעיר הקודמת לאוו דווקא מתאים פה. צריך לחיות פה אחרת. 

ולא תמיד מתחשק לנסוע לעיר הגדולה שמעבר לתחנת הרכבת או האוטובוס. אני יודע שיש בחורות שמעוניינות לפגוש אותי אבל הן יותר חושבות על זה מעושות צעדים בפועל. לרוב הן נמצאות מעבר למסך או מרוחקות למרות הרצון שלהן בהיכרות. הייתי אומר שהן פחות אסרטיביות ממה שצריך כדי להכיר אותי. לגבי יופי דווקא יש הרבה בנות יפות בישראל. הן לא מודעות לאיסורי הדת ביחסים בין המינים ואני חושב אם להסביר. זה ידרוש הסברים בכל פעם מחדש. למשל שמתי לב שהן לא בדיוק מודעות לאיסור נגיעה, וזאת למרות שזה איסור חשוב ומפורש, ורבות מהן אינן יודעות על האיסור להסתכל על בחורות מה שיכול בכלל ליצור מצבים בעיתיים. צריך לשלב את התורה היכן שהחיים מאפשרים ולפתור בעיות היכן שזה אפשרי. הצ'אט ג'י פי טי הוא התפתחות מעניינת והוא מנגיש ידע בדרך שונה מספרים ואני מעריך את זה. למשל בספר צריך לחכות לפעמים כל הספר כדי לקבל תשובה לשאלה שמעסיקה אותך והצ'אט של הבינה המלאכותית עונה על שאלות מייד ואם יש שאלה אחרי זה הוא עונה גם עליה. והוא נותן חומר לחשוב עליו לא אמרתי שלא. אני נהנה מהשילוב של מסכים וספרים. התקופה בה הכל היה כתוב בכתב יד ובדפוס על נייר עברה, היום אנחנו כבר חושבים על דברים אחרת. כבר לדוד אבידן היה צ'אט אוטומטי בשנות השבעים כמובן. אבל כמה הצ'אטים האלה התקדמו מאז! שלנו הרבה יותר מבין ומאגרי המידע הרבה יותר נגישים לו. אני חושב על הרבנים, וכל אחד מהם שמצוי במחשבתי יקר לי ונוגע בליבי. אילו דמויות חכמים יש בעם ישראל.

בשיחה האחרונה שלי עם ראש הישיבה הוא אמר שזה ממש איסור של הלבנת פנים לדבר או לכתוב דברים משמיצים על אדם מכובד בישראל. הוא התייחס ספציפית לחזון איש. שמעתי כמה התורה שלובה בחייו של הרב וכמה הוא מצוי בדברים מתוך חייו וניסיונותיו. הוא רוצה להימנע מדברים מסויימים באינטרנט ואני מבין למה. הוא יודע שנפגעים ככה ושמרחיקים אותנו מהתורה, והוא רוצה לחשוב רק על התורה. אני רציתי לחשוב על דברים נוספים לתורה פילוסופיה אמנות פלסטית ושירה. ויש לי זמן ואמצעים לחשוב על כל הדברים האלו. כשאני מסתכל בעולם אני רואה כמה הוא מעניין אבל גם כמה אנחנו חשופים לדברים שלא היינו אמורים להיחשף להם. מצד שני אולי ההיסגרות החרדית מוגזמת? בו זמנית ההתרחקות החילונית ממקורות היהדות נראית לי הגזמה לכיוון השני. למה כל הזמן מחפשים ביטויים באנגלית כשאפשר למצוא כל כך הרבה במקורותינו שנאספו במשך אלפי שנים וכוללים גם את התרבות העברית של המאה העשרים שכבר מסכמים. האם לא הייתם רוצים לדעת מה חשב אחד מחכמינו? יש גם כאלה שחיים ואפשר לשוחח איתם ולעבד את הדברים באמצעות הכלים והמושגים שלך, ואפשר כמובן ללמוד עוד מושגים חדשים. שיהיה חג שמח ובטוח. בתמונה מאיר ויזלטיר, חכמה בעברית לעת החדשה, אוונט גרד חדשנות ועוקץ. זהו פוסטר לאחד האירועים האחרונים שהתקיימו בחייו ותמונה שלו צעיר ועוקצני. המשוררים הצעירים לא היטיבו לקרוא בספריו ונשארו בלתי מודעים לשיריו באופן ממש מדאיג וגם בלתי מחוייבים למורשתו כפי שהיא באה לידי ביטוי בקריאת כתבים. לעומת זאת השפיע עליהם רבות בעל פה ובמתן עצות ודוגמא.