רשומות

מציג פוסטים מתאריך פברואר, 2026

שינויים בחייו העירוניים

תמונה
הוא הרגיש שאיננו נהנה מהחיים כמו מקודם, פחות התענגות בחייו בהווה מאשר בעבר. מסתבר שהרבה יכול ללכת לאיבוד מהר מאוד, יעל לא חזתה זאת. ובעיר הגדולה ציניות נוראית, האנשים דוחקים את הקריירות עד הקצה. ואילו הוא, חיפש דברים חדשים בעיר. בעירו הבדיונית אנשים לא היו כל כך עסוקים בהיכרויות או בהנאות החיים. הוא ידע שיכול להיות טוב יותר, אך לא רצה לעשות את השינויים הדרושים לשם שיפור שהיה יכול לעשותם באופן מיידי.  היתה כלפיו הרבה אכזריות, ובכל פעם קיווה שהנה תבוא האהבה ויהיה טוב יותר. אך היא נשארה רחוקה ממנו. יעל לא חזתה את הכל, היו דברים שלא הופיעו בטווח ראייתה את הדברים. הוא שאל את עצמו, ממה נהניתי היום? משוקולד? מגלידה. אך אלו היו דבריים טיפשיים וחד פעמיים ולמרות זאת אלו היו הדברים מהם ספג הנאה חולפת. הוא נהנה פחות מחייו כאשר היה מדעי יותר מאשר כשהיה אמנותי.  נהנה פחות מעצמו. אך היה לו את הידע עבורו הקריב את כל זה ללא אזהרת קרוביו שכך יקרה. הוא ידע שהוא רוצה אישה, מישהי יפה ואהובה שאינה מקללת ושיוצאת וקוראת ספרים, אולי כזו שכותבת שירים או מציירת ציורים. כן, היא תתאים לו. היום ראה משוררת ...

יום ההולדת הארבעים

תמונה
מאוד לבד אבל לא מרגיש בודד. בין הרבה חברים יש הרגשה של בדידות. יעל איננה כאן, ההורים באיטליה. ובעיר הבדיונית אנשים שעסוקים במעשיהם היומיומיים. מכאן עד העיר היבשה המרחק גדול אך אפשר לחצות אותו. מה לעשות שהחיים אינם מזמנים תמיד את מירב הרצון וההתענגות, לפעמים אתה מרוחק. ויש עוד מכשירים להתעסק בהם כאן. הטלפון פעיל, אך רק אם הפעלתי אותו. האנשים פונים אלי יותר כדי לראות אם הקשר מתאים, ואכן יש מישהי מאיטליה להתכתבות, או כמה הודעות עם צרפתיה וגם שיחה. אפילו שיחה מעניינת עם מישהי ספרדייה.  היישומון מספק מעבר חלק לארצות אחרות בלי לזוז מהמקום שלך. בכל יום חווים את הדברים בצורה חדשה. האם סארטר הוא באמת אומר הדברים הנכון ביותר? קראתי אותו היום על מרלו פונטי, רק כמה דפים על איך הכירו ואיך הוא היה. וזה אחרי עיסוק מדעי שתפש לי את מחצית היום בערך. אולי יעל היתה מעריכה את זה. גבריאל מוקד איננו בסביבה כדי לומר לי מה הוא חושב על המדע, הוא קרא בנושא הרבה ואף גילה תגלית פילוסופית.  כשמגדילים לחמשת אלפים כבר רואים אטומים, לי יש מספיק הגדלה כדי לתפוש תאים בגופים ובצמחים. נכנסתי לאתרי אינטרנט ושוחחתי...

פרוזה עבורכם ותמונה

תמונה
הפסיכיאטר הלך בעיר, הוא היה בבית חב"ד ובבית המרקחת. יעל לא היתה שם היא כבר הסתיימה מזמן הזכרונות נשארו. בעיר הזאת האנשים לבשו או את צבעי הבגדים החילוניים או את בגדי הדת. והעובדים בסופרמרקט היו נחמדים הפעם. רציתי רגעים קלים יותר דיגיטליים ומתוקתקים. הוא התקרב ליום ההולדת שלו הארבעים וקיבל כבר חלק מהמתנות. המצב בדת היה מוזר, במיוחד אצל החב"דים הוא חשב על הרב שעסק בפילוסופיה, עסק בידע.  בעיר הזאת התושבים משחקים והוא לא שיחק. הנער הרוסי מהסופרמרקט משחק במשחקי מחשב אבל הפסיק לדבר על זה. יעל היתה בחורה יפה על פי מה שחשבו הוא ושאר האנשים שפגשו אותה, אך דמותה בתמונות פחותה לעומת מי שהיתה במציאות. הוא ידע תמיד את הספרים ואת הכתיבה ואת הציור. והתושבים לא נתנו לו שמות בדויים כדי שיוכל לכתוב אודותיהם, הוא כתב עליהם ללא שמותיהם. השימוש באפליקציה הוביל לשיחות פחות מעניינות מאשר פנים אל פנים, ובשיחת טלפון אחת עם הפסל הוא הבין שהוא לא מתאים לו וזאת משום הסיבות בגללן צחק אותו נכה שלא פגש.  כדי להיטיב עם עבודתו קנה עוד מודלים והבין את הדברים יותר טוב. לאחר שבדק אותם הביט במסכים השטוחים ובדפי ה...

היום בעיר הגדולה ובבינונית ושני שירים

תמונה
 אחרי כמה זמן אני ממש חושב שזה נכון שיש איזה חור בידע בעיר הזאת. כל מה שקרה מקודם ומפורסם באינטרנט עוד לא ברור לתושבי העיר הזאת משום שאינם פותחים את האתרים לקרוא בעצמם. חברים מדובר בחיפוש בגוגל. כבר כתוב שאני אמן וסופר משורר ועוד ואני מתפלא שאתם עוד לא חושבים שזה כל כך ברור אחרי כל הזמן הזה. לא אמרתי שאינני אמן. וגם, הפסקתי לצייר לחמש שנים ובזמן הזה עשיתי אמנות קונצפטואלית וכתיבה וזהו הרי המהלך.  החיים כל כך שונים בתוך בית חב"ד ומחוצה לו. אבל בכל מקרה נראה שכל העולם במלחמה עם כולו, ואי אפשר לצאת מזה על ידי שימוש באפליקציות או באינטרנט. הייתי בעיר הגדולה והיה שם הרבה יותר חברתי, פגשתי חברים ובן משפחה והיה ממש נפלא. ישבתי בבתי קפה, שתיתי ואכלתי. והנה התיישבתי לספר לכם על כך. נראה שמדברים על הבלוג יותר אנשים שלא קראו את מה שכתבתי מאנשים שכן קראו. הרי רוב הקוראים בארצות הברית ואילו כמות המגיבים בארץ גדולה מאוד. יש ריקושטים מכל הכיוונים אחרי הפופולאריות של הבלוג לאחרונה. היה לי יום יפה עם שמש כזאת.  ואחד החברים שפגשתי מהעיר הבינונית, נפגשנו גם אתמול במקרה ברחוב והוא היה עם גיט...

שלום לקוראי בארצות הברית

תמונה
שלום לקוראי בארצות הברית, אני אוהב אתכם מאוד. לאחרונה יש לי יותר עניין בספר עזרה עצמית שאני קורא, ספרו של נפוליאון היל 'חשוב והתעשר' שפורסם לפני זמן קצר במהדורה חדשה ושווה. הוא לוקח בחשבון הרבה מאוד דברים, גם עיסוק באמנות, זוהי מציאה של ממש. חיי קשים ביותר אך אני מקווה שעם קריאתו חיי יהיו משופרים, ישנם עקרונות מהספר הזה ששווים יישום. אין לי ספק שקוראי מתעניינים בעובדה שאני עושה אמנות. ציירתי לאחרונה שוב רישומים חדשים, הפעם דיגיטליים, וגם כתבתי באמצעות האפליקציה שירים.  ענייני בטכנולוגיות מקל על חיי אולי במידת מה, מציעים לנו באמצעותן רעיונות טובים. אנשים טועים לחשוב דברים לא נכונים על ביקורתיותם של מבקרי הספרות, והדבר מוביל לשינויים גם אצל אלו שכותבים ביקורות.  זה נובע מהסרט על דוד אבידן בוא מוצגות ביקורות על ספרו הראשון אשר כתוב עליהו שמפורסם בו 'ביוב לנפש' דבר שוודאי שלא נאמר בעל פה למשורר הדגול. גם גבריאל מוקד מעולם לא שמעתי אותו אומר על שיר שהוא לא טוב, וזאת על אף היותו אחד ממבקרי הספרות הידועים בתולדות הספרות העברית. בעקבות ההופעה בסרט היחסים עם הקוראים הורעו, הם חו...

הכתיבה האפליקציות הציור והחיים

תמונה
 השבת יצאה והיה זמן מרתק עבורי. עם זאת היא היתה שבת חילונית כמעט לחלוטין. אני נמשך היום לצד החילוני יותר מאשר לדתי וכך זה כבר זמן מה, אני חושב שהמשיכה הגדולה יותר הזאת הגיעה אלי מהעיסוק בדת ובחילוניות בעיר הזאת. כאשר הייתי בעיר הגדולה היו לי יותר משיכות לכיוון החרדי. החילוניות שם היתה יותר תרבותית מאשר כאן.  ועם זאת, עם הקשיים, אני מרגיש כותב וזאת למרות שאני חש עוד פעם ברצון לצייר, אך לא את ציורי השמן הפעם. הציור הדיגיטלי מושך לכיוונו ברמת הרצונות, יותר מהציור בעט. בקרוב יום הולדתי הארבעים, ואני מחכה כבר למתנות.  מקוה לקבל משהו משמעותי הפעם. המשורר האנגלי סיפר לי שאנחנו מאושרים מהדברים שאנחנו קונים רק לרגע. אבל הנה אני שוב כותב בבלוג ולא עוד פעם שירה בפעם הנוספת שלי השבוע. ועוד פעם הפסקתי עם הטיוטות ואעבור לכתיבה בפעם אחת, כך אני חושב שאעשה. אני רוצה הצלחה בחיים, והספיק לי מדברים מתים.  אני רוצה את החיים, חיוב החיים כפי שכתב ניטשה ונאמר שוב ושוב על ידי ג'רמי פוגל כסיסמת הוויה עבורו. הפייסבוק איננו מספק מספיק סטטיסטיקות, פה זה יותר טוב.  שם, אנשים מגיבים למה שכתב...

שלום לקוראי המבקרים בקביעות בבלוג

תמונה
שלום לקוראי בארצות הברית מהשבוע האחרון ובכלל. תודה לכם על ההתעניינות. העיר שלי היא מקום מעניין מדי. קורים פה דברים טובים ורעים כאחד. יש להתמודד עם המציאות לבד ולהסתמך כמה שאפשר על עצמך. זוהי הדרך לחיים טובים. כמובן שיש ליצור קשר עם אנשים אחרים מסיבות רבות, את אחת מהן קבע נפוליאון היל בספרו הפופולארי חשוב והתעשר, הקשרים עם אנשים אחרים יכולים להוביל אדם להצלחה בחיים.  שמעתי שהוא לא היה כותב אמין ושספרו אינו מוביל להצלחה אמיתית בחיים כפי שהבטיח, אך על פי מה שידוע לי אכן יש שם משהו ואם מקשיבים לו ברצינות מגיעים למשהו בחיים, לכן שווה לקרוא אותו. בקרוב יום הולדתי הארבעים, אני אהיה לבדי ביום הולדתי. אף אדם לא קבע להיות איתי. האם זה טוב?  אני מקוה שבמובן מסויים כן. משום שחברים יכולים גם לפגוע, למשל על ידי כך שאינם עונים לטלפון תקופות ארוכות, גם זו פגיעה. הייתי רוצה לחגוג עם מישהו אבל יכול להיות שאין לי כרגע ברירה ואהיה לבדי. אני מרגיש יותר טוב כשאני לבד ומדבר עם אנשים באפליקציות על פני יציאה לעיר, והתחושה אחרי הדיבורים באפליקציה יותר טובה. זה מזכיר תפילה במובן הזה. גם לאחר תפילה אדם מ...
תמונה
 היום יצא לי לקרוא את סארטר ברוסית, דבר שאני עושה לאחרונה. בנוסף קראתי באנגלית מתוך ספרה של סילביה פלאת' 'אריאל' במהדורה דיגיטלית. כמה נעים להיות בבית עם הספרים ולהיחשף למדיה הדיגיטלית ששינתה את החוויה הביתית שלנו ועם זאת לא לוותר על הספרים המודפסים. אני מגלה בכל פעם את לימודיהם של בני העשרים דרך המחשבים וחושב שלומדים מזה הרבה מאוד, לא כפי שהיה במדינה המודפסת ובכל זאת נחשפים לדברים דרך אפליקציות ואתרים. הבעיה המרכזית היא עם אינפורמציה מומצאת ולכן צריך לבדוק את מקורות האינפורמציה כדי להגדיל את האמינות של מה שנכנס הביתה.  ירדתי לסופרמרקט ושוחחתי עם הבחור הרוסי, הוא אמר לי כמה דברים מעניינים. אך אני חושב שההיחשפות שלי לשפה הרוסית אינה מספיקה, בכל זאת אפליקציית השיחות מספיקה לי בכך. לפעמים אני חושב האם להחליף לשפה אחרת אך הרוסית כבר קרובה לי יותר ואני רוצה להמשיך. היום למשל חשבתי האם ללמוד משהו בצרפתית למשל והספקתי שוב להשתמש בספרדית. אולי בכל זאת חווית השפה שלנו מהמדיה הדיגיטלית איננה כל כך רעה, יש כבר חשיפה ליותר שפות.  המבקרים בבלוג הרבה מהם אינם חושפים את עצמם ואני מבין ש...

הקראות שירה דרך הטלפון

תמונה
 הלילה נתנו הרבה תשומת לב לשירים שלי. אני משתמש באפליקציית שיחות שמטרתה ללמוד שפות אך היא משמשת יותר כאפליקציה חברתית, והמשוחחים בחדר רצו לשמוע משירי אותם הקראתי להם. עושה רושם שהם התחברו לשירים, ואחר כך רצו קישור לערוץ היוטיוב שלי וקיבלו אותו. מעניין מה שקורה כשהקשר באמצעות השירים נעשה פעיל, אפילו אם הפעם זה דרך אפליקציה שלא רואים בה את פני המשתתפים בזמן שאני מקריא. יכול להיות שהתקשורת דרך אפליקציות ושיחות טלפון של שירה מכאן יותר מספקת ממה שציפיתי (היום היא היתה כזאת).  האם יזדמנו לי עוד הרבה הקראות שירה דרך הטלפון? ובכלל התקשורת היום נראית לי מוזרה, למשל זה שאתה מזמין משהו אונליין ופתאום הוא מופיע אצלך בבית, האין זה מוזר? ההורים שלי חזרו מגרמניה וכבר הספקתי לפגוש אותם, בדיוק כשמתי כספי נפטר הם חזרו. אבא שלי אהב אותו והקדשנו זמן לכתבת הראיון האחרון של מתי כספי.  הרבה מהזמן ספרי השירים בביתי רק שלי ואינני חולק אותם, בעיקר ספרי השירה העברית. היום היה יום שונה, עם הרבה תקשורת שכללה שירה, אפילו אם זה ממרחק. לא היתה הפקה למוזיקה שלי, ולכן היא היתה יכולה להיות מעובדת כפי שאיננ...

תל אביב ושירה

תמונה
אם אני צריך לבחור משורר אחד דובר אנגלית מכולם, אז טי. אס. אליוט. ואם אישה אז סילביה פלאת' אבל אני מודה שעוד לא בחנתי את אן סקסטון שגם היא כנראה נפלאה. אבל למרות כל הארומה האנגלית אמריקאית הזאת שמרחפת בתודעתי לאחרונה ביקרתי היום בתל אביב, ושם הלכתי בחוף הים עם מישהו, אדם טוב אני חושב. ואיתו נכנסתי לדיזנגוף סנטר בו הוא קנה בהתלהבות חולצות. הוא איננו שותף לאהבה שלי לשירה אנגלית או עברית, לא הרבה בסביבה שלי אוהבים שירה כמוני.  לשירה יש תכונה כזאת של חוסר שמישות, היא עשויה לשמש מעט מאוד פונקציות מחוץ לעצמה. כמובן שמקריאים אותה מדי פעם בכנסת ישראל או בפרלמנטים אחרים והיא עשויה לייצג מטרות פוליטיות.  אבל רוב הזמן היא עומדת בפני עצמה, כמו פסל או ציור. אנשים רבין בעיר שלי אינם מתפתים על ידיה כל כך ואינם קוראים שירה או כותבים אותה. יש כמה בעיר שפירסמו שירה אך לפי השמות שלהם הם זקנים מאוד וגם לא שמעתי עליהם במעגלי השירה שהסתובבתי בהם בתל אביב. אני, כמו כל אדם כנראה, מתעניין בדור שלי.  זה לא אומר שאינני מעריך דורות קודמים, את נתן זך למשל או את מאיר ויזטליר. אני מעריך משוררים מדורות ש...

החיים קורים רק פעם אחת

תמונה
כתוב שיר, העבר איננו מכביד עליך. התעורר אל תוך היום הזה, אל השמש הזאת אתה לבד, לבדיות נפלאה כזאת ואף אחד איננו מפריע לך להתייחד עם הרגע ענית על הודעות, ואתה חושב להמשיך לחדר הכושר, וההורים רחוקים עד מאוד באירופה תפוס את היום הזה בידיך, שתה אותו החיים קורים רק פעם אחת. התמונה צולמה בגרמניה על ידי ההורים שלי