לא נולדתי חרדי
לא נולדתי חרדי, מצאתי את עצמי חוזר בתשובה פעמיים. תמיד יש לי כיפה שחורה בכיס המכנס. אני עובר בין החילוניות והדתיות כמו מטוטלדת וכשחושבים שנולדתי דתי מייד נעשה לי רע. זה מאוד לא נעים לי. גם כשחושבים שאני חוזר בתשובה אני מרגיש רע. אנשים טועים לעתים לחשוב שאין לי כיפה או שעברתי חזרה בשאלה ושאני חרדי מלידה שהוריד את הכיפה. זה לא טוב לי. היום, כשהשמים מעוננים מצב הרוח שאל האנשים שונה. מתחשק לחיות חיים יותר נוחים ונעימים אבל מתרחש פה מאבק. ומעט אנשים מקשיבים למה המצב בכלל. במקום שרציתי לשתות בו קפה לא היה בשעות הצהריים כמעט אף אחד ובישיבה לא שתיתי את הקפה שלי אחרי שאכלתי חומוס. למה אנשים רוצים לאכול מאכלים ולצפות בתוכניות בישול אבל אינם קוראים שיר? למה אינם נותנים זמן לקריאה ולכתיבה? ואלו שכן, האם חסר להם קהל. לפוסט האחרון שלי פה בבלוג יש יותר קוראים, אבל מיד זה הקשה עלי באינטראקציות. אני מעדיף המון קוראים על פני יותר מהרגיל, דבר שכבר קרה לי. לא נולדתי חרדי זאת גם אמירה, שבעצם אינך מרגיש מחובר לאורח חיי ההלכה מלידה, שנכנסת לזה בגיל מאוחר יותר. זה עולם מצומצם יותר עולם הדת, לעומת ה...
איזה עולם עשיר היה לך כבר בגיל כל כך צעיר. ציורים מרהיבים, וניכרת מדבריך המחשבה, על הכוונה והעומק במסר עבור הצופה.
השבמחקתודה לך, העמקתי מאז והכוונות כמובן ישנן. נוסף מאז הרבה מאוד נפח טקסטואלי ומדיומלי. יצרתי בכל האמנויות מאז שצולם הוידאו הזה וכתבתי מאמרים רבים, פרסמתי שבעה ספרים נכון להיום ופרסמתי בכתבי עת ובעיתונים ידיעות אחרונות אמריקה שנסגר מאז ובמעריב במדור השירה שהיה. כמו כן צולם לפני עשר שנים סרט דוקומנטרי נוסף שזמין לצפיה ביוטיוב בשם טל סלוצקר צייר הצללים. מודה מקרב לב על התגובה הנפלאה. אכן פירגון.
מחק