תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לא נולדתי חרדי

 לא נולדתי חרדי, מצאתי את עצמי חוזר בתשובה פעמיים. תמיד יש לי כיפה שחורה בכיס המכנס. אני עובר בין החילוניות והדתיות כמו מטוטלדת וכשחושבים שנולדתי דתי מייד נעשה לי רע. זה מאוד לא נעים לי. גם כשחושבים שאני חוזר בתשובה אני מרגיש רע. אנשים טועים לעתים לחשוב שאין לי כיפה או שעברתי חזרה בשאלה ושאני חרדי מלידה שהוריד את הכיפה. זה לא טוב לי. היום, כשהשמים מעוננים מצב הרוח שאל האנשים שונה.  מתחשק לחיות חיים יותר נוחים ונעימים אבל מתרחש פה מאבק. ומעט אנשים מקשיבים למה המצב בכלל. במקום שרציתי לשתות בו קפה לא היה בשעות הצהריים כמעט אף אחד ובישיבה לא שתיתי את הקפה שלי אחרי שאכלתי חומוס. למה אנשים רוצים לאכול מאכלים ולצפות בתוכניות בישול אבל אינם קוראים שיר? למה אינם נותנים זמן לקריאה ולכתיבה? ואלו שכן, האם חסר להם קהל. לפוסט האחרון שלי פה בבלוג יש יותר קוראים, אבל מיד זה הקשה עלי באינטראקציות. אני מעדיף המון קוראים על פני יותר מהרגיל, דבר שכבר קרה לי. לא נולדתי חרדי זאת גם אמירה, שבעצם אינך מרגיש מחובר לאורח חיי ההלכה מלידה, שנכנסת לזה בגיל מאוחר יותר. זה עולם מצומצם יותר עולם הדת, לעומת ה...
המשך לקרוא

טקסט על החיים ועל הספר 'צילו של הסובייקט' שיצא ועל אמנות וגם הרצאה מערוץ היוטיוב.

תמונה
לאחרונה גיליתי את אפליקציות הטלפון החברתיות. מופעה שם מישהי והיא רוצה לשוחח איתי ומדברים לפרקי זמן ארוכים ובאופן קבוע. אני מודה שזה יכול להיות אכזרי מצידן. הן לא תמיד מבטיחות להיות נעימות. ובכל זאת כך יוצא לדבר עם אנשים מהעולם באופן קבוע ותוך חלוקת רעיונות וטקסטים. האם זוהי תחילתה של ידידות חדשה? ככל הנראה. בכל מקרה זה משנה לחלוטין את העובדה שפעם היה קשה למצוא שיחות כשהיינו בבית. פותחים את הישומון והופה שיחה חדשה. ויש כמובן שיחות קבוצתיות וגם אליהן קל להצטרף. מה שכן בעייתי זה שיש הרבה אנטישמיות בישומונים הללו וצריך להיזהר. עשויים לכפות עליך דימוי עצמי שלא רצית לחוותו למשל. ויחד עם זאת החיים באמצעות האפליקציה מעניינים. אני חושב שהמחשבות שלנו סופגות השפעות מהדבר הזה. וכל הזמן אני חושב האם אני מעדיף פילוסופיה או שירה ואני חושב שלאחרונה השירה גוברת על הפילוסופיה אצלי ברמת ההעדפה, וכמובן העדפות משתנות. למשל עד לפני זמן מה העדפתי באופן וודאי את הכתיבה על הציור וכיום אינני מעדיף אותה על האמנות באותה העוצמה כמו פעם אף על פי שעדיין נותרה העדפה לשם, יש פה עניין של דרגה ומידה. הרישום החדש שאני רו...
המשך לקרוא

ספרו החדש של אהרון שבתאי

תמונה
 קראתי את ספרו החדש של אהרון שבתאי היום. חרוזי תה לשליט הוא ספר של אנטי שירה שרק בסופו מתגלה ביותר הרחבה מצבה של השירה לנוכח זוועות המלחמה. הספר מחורז כפי שמשוררי תל אביב הצעירים לימדו לא לחרז. ורק בסוף הספר עוברת החרזנות של שורה בשורה באופן רצוף. תמוהה היא ההחלטה לשלב תצלומי תכשיטים בספר שירה, ועל הכריכה תמונת פה שלא ברור מי יצר אותו וכיצד הוא קשור באמנית החתומה בתחילת הספר על דימויי התכשיטים. האם זוהי רפרודוקציה של ציור המונחת על שולחנה? בכל מקרה את ספרו הקודם של אהרון שבתאי אהבתי קצת יותר. כשקראתי לראשונה את שיריו של אהרון שבתאי לפני שנים היתה התרגשותי רבה. במיוחד זכור לי ספרו פתחתי דלת ועמדת שם שלקחתי איתי לטיסת אל על ושם התרגשתי עד מאוד. הוא עצמו כותב בספר שהוא מפנה אחוריים לשירה, האם הדבר כה נחוץ?  מדוע לא לשים את השירה במקום מרכזי? את הספר מצאתי בחנות תולעת ספרים שבכיכר רבין ושם חיכתה לי ערמת עותקים. והנה יום אחר כך כבר מופיע המשורר אהרון שבתאי על שער בידיעות אחרונות בתמונה טיפוסית מחזיק מקטרת בפיו כסופר מוערך שכל הצעירים סביב חוגגים את יציאת ספרו החדש. האם הוא חרט על ד...
המשך לקרוא