קראתי שיר טוב של נתן זך והחלטתי לחלוק עמכם.
כמות התחבולות ברשת גוברת, מנסים לחבל מכל כיוון. ואנחנו יושבים בבתים שלנו ומחכימים מדברים אחרים, אבל לא מהניסיונות לגנוב אותנו, אף על פי שככה מגלים כיצד ניסו לעקוץ אותך לפעמים הבאות. אז בכל זאת לומדים משהו גם מזה. והמידע זורם מכל הכיוונים, מידע אמיתי, מידע שקרי, לא כל מידע שאנחנו מקבלים נכון. לפעמים אני שואל את עצמי מה היה קורה אילו חייתי אחרת. וקשה להתעורר בימים כאלה. אגב, יש המון צפיות בבלוג כאן, המוני ביקורים ואולי לכבוד השנה החדשה. הייתי רוצה לתת לכם ים של פרחים, איזה יופי שיש כניסות. האם יש מעבר לחיים האישיים שלנו? אולי בכל זאת החיים הפוליטיים והמלחמה הם קונטקסט מסויים בתוכו אנחנו חיים. בכל פעם שמדברים איתנו מחוץ לארץ מתעניינים בצבא ובדת. זה דבר שמאוד דומיננטי כאן למרות שהחברה שלנו חילונית ברובה. החיים בטלפון, חיים בכוס קפה מרירה. מריר פה. אור השמש היפה מכסה אחר הצהריים את הבניינים הצהבהבים כחלחלים לבנים כמובן. במזגן פרח מיזוג. מקימים מחדש את האגודה הישראלית לאסתטיקה, אלו חדשות. ולא כולם עוינים את המדינה שלנו, ישנם גם אנשים בחוץ לארץ שאוהבים אותה. החיים מתערבלים, ולא הרב...