קראתי שיר טוב של נתן זך והחלטתי לחלוק עמכם.

 כמות התחבולות ברשת גוברת, מנסים לחבל מכל כיוון. ואנחנו יושבים בבתים שלנו ומחכימים מדברים אחרים, אבל לא מהניסיונות לגנוב אותנו, אף על פי שככה מגלים כיצד ניסו לעקוץ אותך לפעמים הבאות. אז בכל זאת לומדים משהו גם מזה. והמידע זורם מכל הכיוונים, מידע אמיתי, מידע שקרי, לא כל מידע שאנחנו מקבלים נכון. לפעמים אני שואל את עצמי מה היה קורה אילו חייתי אחרת. וקשה להתעורר בימים כאלה. אגב, יש המון צפיות בבלוג כאן, המוני ביקורים ואולי לכבוד השנה החדשה. הייתי רוצה לתת לכם ים של פרחים, איזה יופי שיש כניסות. האם יש מעבר לחיים האישיים שלנו? אולי בכל זאת החיים הפוליטיים והמלחמה הם קונטקסט מסויים בתוכו אנחנו חיים. בכל פעם שמדברים איתנו מחוץ לארץ מתעניינים בצבא ובדת. זה דבר שמאוד דומיננטי כאן למרות שהחברה שלנו חילונית ברובה. החיים בטלפון, חיים בכוס קפה מרירה. 

מריר פה. אור השמש היפה מכסה אחר הצהריים את הבניינים הצהבהבים כחלחלים לבנים כמובן. במזגן פרח מיזוג. מקימים מחדש את האגודה הישראלית לאסתטיקה, אלו חדשות. ולא כולם עוינים את המדינה שלנו, ישנם גם אנשים בחוץ לארץ שאוהבים אותה. החיים מתערבלים, ולא הרבה קורה ובכל זאת קרה המון, אפילו מאז המעבר שלי קורים דברים. בעקבות הפוסטים שלי אנשים אמרו לי שהם קראו פוסטים וספרים, טוב לדעת. יש לי קוראים מעניינים ואני מתעניין בהם בחזרה. החיים כמעבדה לכתיבה. אני רואה דגל ישראל על מרפסת, הלאומיות הנוכחת. לא תמיד היא מוסתרת בכתיבה, יש לה קיום. אפילו ניתן לומר אמירה שחוקה, שהשירה העברית היא שירתנו הלאומית, ברור אני מבין לכולם. לפעמים אני מבין משהו ואני חושב שישנם סביבי אנשים שאינם מבינים את זה. המוכרים בסופרמרקט מספרים לי דברים, אלו דברים שחשובים להם. אני חוזר הביתה וחושב על מה שאכתוב ועל מה שהתרחש. ניסויים במעבדת הכתיבה הממוחשבת והפיזית יותר על דפים במחברות. קראתי שיר של נתן זך שממש דיבר אלי, יש אצלו את אלמנט עיכוב הרגש שממש חשוב אצלו. אבל קראתי גם בספר של הבה להבא ובו חברי בני דורי.

 והייתי אומר שזהו ספר ממש נעים. לאחרונה כתבתי לכם על אהרון שבתאי והיתה התעניינות, אבל גם יש פרסום של ספרי החדש 'צילו של הסובייקט' באתר יקום תרבות ואמרו לי על כך דברים טובים. אני חושב שהרשת היא מעין איזון בין קוראים, ככל שיש יותר קוראים באתר מסויים יש פחות באחר, כך כל הזמן הנוזלים זזים במבחנת הרשת. והקוראים החשובים הם אלו שאני יודע עליהם. אליהם ומהם יש יותר יחס. קונצרט 'עקידת יצחק' בראשון לציון היה גדול. היה מצויין. ממש מעניין איך שהנגנים הסתכלו הצידה אל הוידאו בזמן הנגינה, אולי זה נתן להם השראה, או עניין מחודש ביצירה שניגנו ואולי זה השפיע על אופן הנגינה שלהם. אבא שלי אמר שעדיף שהם יסתכלו על התווים ולא על הוידאו. מולי רשימת שמות אך אינני מתקשר לאף שם. התקשרתי קודם ולא הכרתי את האיש קודם לכן. חברתי מיפן עושה כעת שיעורי בית בעברית. היא לומדת עברית בכל שבוע. ויש לי עוד כמה ממקומות שונים בעולם, יש בצרפת ויש ברוסיה. הפעלת השפה חשובה לא פחות מלימודה. אם אתה יודע שפה השתמש בה. אל תקפא על שמרי הכתיבה, היא תתפח יותר כשתשתמש.   

בתמונה, השיר של נתן זך מתוך אוסף שיריו.