אתמול היה קונצרט הבכורה של 'עקידת יצחק'
אתמול היה קונצרט הבכורה של 'עקידת יצחק'. היה נפלא. כמה מחיאות כפיים ומבטים אל הוידאו שעשיתי. היתה תשומת לב מירבית. הייתי באחורי האולם ובסיום הקונצרט אמרו לי שלום מהחלון שהיה שם. באו לא מעט. היו קרובי משפחה וחברים של המשפחה. ובכלל לאחרונה עבדתי לקראת הקונצרט הזה המון. וזה הכניס איזו שיגרה כזאת של החלפת סליידים בוידאו לתוך הימים שלי. אני חי חיים חברתיים של שימוש באפליקציות לימודי שפות חברתיות. לומדים עוד מאנשים שגם הם לומדים שפות ולומדים שיעורי שפות באפליקציות, זה מעניין, זה מלמד. ואני קורא בספרים וכותב הודעות ברוסית ומשתפר, עכשיו כל המקלדות שלי הן כבר גם ברוסית. הבוקר למשל כתבתי הודעה ברוסית וקיבלתי תשובה. כמה טוב לדעת עוד שפה. אבל היום עשיתי שיעור של שלוש דקות דווקא בצרפתית. החיים בין ישומונים שונים. וגם מאז שהדפסתי את ספרי 'צילו של הסובייקט' החלטתי להכניס בו שינויים לפני שאני מפרסם אותו שוב פעם. אז קורא אותו ומכניס שינויים. יעל כבר איננה, אך הכתיבה ישנה. העיר הרצליה שקטה, והאנשים בה לא ממהרים להביע רעיון, אולי אין רעיונות מעניינים בראשו של מיש אינו קורא או כותב או יוצר משהו? בטח יש איפשהו, רק שקשה לי לגלות היכן אלו נמצאים.
למשל לאחרונה מישהו הציע לי לשתות איתו כוס קפה. סתם שתיה משותפת, בלי רעיון או יוזמה או משהו כזה. פשוט להיפגש. אינני דוחה רעיונות כאלה ואמרתי שאסכים. העובדים בקפיטרייה של סינמטק הרצליה מתחלפים, ולי יש זמן לשוחח עם החדשים כשאני מגיע לפני שהסרט מתחיל. חשבתי מה היה קורה לו הייתי כותב באופן יותר בדיוני. אך אני ממש צמוד לעובדות החיים, לטוב ולרע. והאם יש רע בכך? כשכתבתי משהו מהדמיון קראתי את זה וממש התפלאתי שעשיתי את זה בעצמי. אך מדוע לא בעצם. התמונה של משפחתי עודה מולי, עם אחותי והורי לידי. בדיוק כפי שלא קרה לנו מאז. זאת תמונה שמנציחה רגע מאחורי קריסטל. באינטרנט מלא חדשות ובחוץ חם, והיה חם אתמול בראשון לציון. אבל אכלנו משהו, ועשינו את מה שצריך לעשות. והתזמורת עשתה עבודה נפלאה. היה כיף לראות איך התמונה על המחשב הנייד הוקרנה על גבי מסך גדול מאחורי התזמורת. רודיה קוזלובסקי שקריין הוא אדם מעניין. ואבא שלי היה נרגש מאוד.
דיברתי עם עובדי הבמה מעט ברוסית אבל רק משפטים בסיסיים. אחד מהם חיקה את המבטא שלי. לא תמיד מקבלים כבוד מדוברי הרוסית למרות ההתקרבות לשפה. בלילה קראתי שיר של יוסף ברודסקי ברוסית. מעניין לקרוא בשפת המקור הרוסית. זה לקח איזה מאמץ לעשות צעד ולקרוא בשפה הזאת. הייתי צריך לקנות את הספרים ולעשות איזו קפיצה בשפה. ואם אתם שואלים אותי, היה שווה. יש הרבה ספרות שכדאי לקרוא בשפה הזאת וכבר יש לי ספרים של כל הכותבים המדוברים ביותר. בכל פעם שמזכירים מישהו כבר יש לי אותו בשפת מקור בבית. היום נכנסת השבת. לא רציתי לגשת לבית הכנסת, הפסקתי עם זה. מספיקה לי הישיבה. לא עזבתי את חב"ד אבל לא ניגש כרגע לבית הכנסת, אולי איכנס לשם כדי לפגוש את הרב שאני נהנה בחברתו. רק אם יזדמן לי. השבוע היה עמוס, ובכל זאת באתי לעדכן אתכם כאן היום. כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר ליצור ולחשוב.
בתמונה דיוקן עצמי שלי מהזמן האחרון עם רישום וטקסט מאחוריו.
אפשר גם לקרוא את מה שכתוב בו כמובן.
תגובות
הוסף רשומת תגובה