שלג בברלין ויום השואה הבינלאומי

הדתיים אומרים שהחילונים השתגעו בגלל הלבוש שלהם, שהוא איננו כל הזמן שחור לבן חליפה עם חולצה מכופתרת. שמעתי לאחרונה שכל החרדים משוגעים. הספרים אומרים למסופרים שהשתמשו במכונה ביתית לגילוח זקנם שהם השתגעו לגמרי. גז לייטיניג חברים, ואני מזהה כאן גם מניפולציות. האם אדם שלבוש אחרת ממך הוא בהכרח משוגע אפילו אם הוא לבוש מכובד? אני חושב שהישראלים יצאו מגידרם והגיעו לרמות חדשות של הגזמות, וזה עם מטרות מסויימות בראש הדוברים. מישהו שאני מכיר עבר לארץ לא מזמן ממוסקבה, הוא קרוב, גר בתל אביב ויש לו חוויה שונה של המדינה שלנו. 

הוא מרגיש מאושר פה לחלוטין. הייתי רוצה לשמוע עוד כיצד הוא חווה את הארץ מנקודת מבט של מי שעבר לכאן. 

אני מכיר גם אמריקאי שרק עבר. הרבה אנשים חושבים שאני אמריקאי או רוסי, אני מריח כאן עוד מניפולציה ועוד גזלייטינג. הטעיות חברים שאנשים מטעים אתכם כדי שתאבדו קשר עם מה שקרה באמת. וכשזה קורה אתם שוכחים אפילו את העובדות הבסיסיות ביותר המוצגות לפניכם. כן חברים, אנשים מאכזבים אתכם במעשים שלהם, לפעמים זו האכזבה. 

ולא התאכזבתי מהפילוסופיה של האדמו"ר הזקן לא בזה העניין. כשאני לבדי בעיר חב"ד הוא מקום אליו אני הולך, אבל יש עוד מקומות. הלילה ביקרתי במסעדה איטלקית קטנה. שתיתי שם ודיברתי עם הבעלים. זאת חוויה מעניינת לחוות את העיר כשמפריעים פחות, בשעות המאוחרות של היום. היום יום השואה הבינלאומי.

ובכל זאת ישנם אנשים שמכחישים את השואה וטוענים שהיא פיקציה. אני זוכר את דיבורי השואה של הדור שהיה שם. ג.מ. היה שם וסיפר לי את סיפור חייו, ואני כתבתי את דבריו במחשב אותם הוא הכתיב מדף כתוב. 

אבל כעת הוא בן 92 ואומר מעט מאוד. הוא האדם האחרון אולי ששמעתי פנים אל פנים שהיה שם ומספר מה קרה שם. פתחתי היום את הטלויזיה ולא היה זכר לכל זה, אולי לא צפיתי מספיק זמן כדי להיחשף לזה. משום מה מצאתי יותר זמן למסך לאחרונה. ולקינדל אפשרויות נעימות ומעניינות, למשל עובי שונה של עטים. 

אני אוהב את הדיגיטלי ומבלה בו זמן, חלק מזה זה הבלוג שלי כאן. יש כל כך הרבה אתרים מעניינים וזה מסיט את תשומת הלב מהרבה דברים שפעם היו מרכז העניין. אפילו קשה לומר כבר שהטלויזיה היא הדבר המרכזי, 

אף על פי שבבתים מסויימים זה עדיין כך. המחשב יותר אינטראקטיבי ואפשר לפעול דרכו יותר בעולם פעולה אינדיבידואלית. הרבה יותר קל להגיע למצב שידור ממנו מאשר ברשתות המסכים הגדולים שבסלוני הבתים. תנו עוד תשומת לב למי שאתם, ציירו, כיתבו משהו. אם מצליח לכם בפייסבוק אולי זה העניין. 

קיבלתי שם כמה תשובות לשאלה ששאלתי, אגב יש לי שם פוסט חדש עם חמש מאות צפיות, יפה נכון? קיבלתי נתון לא רע. ידעתי שעשיתי נכון ברגע שכתבתי את הפוסט הזה. 

לא תמיד אני כותב את הספר שלי, לפעמים אני כאן איתכם, ואתם מגיבים, גם אם זה קורא אחד שפועל פעולה ממשית. כך זה גם במאמרים, יש לך המון הורדות וקורא אחד פעיל, ואת הקורא הזה אני צריך. אני יודע שאתה קורא אותי. תקרא קורה שלי תקרא קורא. תקרא.

שלג בברלין כפי שצולם על ידי אבא שלי נחום סלוצקר ליום השואה הבינלאומי.