על היום הגשום הזה

 מתחשק לישון הרבה, וכשאני מתעורר לקרוא משהו במכשיר הדיגיטלי. האם איחרתי את הרכבת? המכשירים האלה חדשים יחסית, התחילו למכור אותם בחנויות רק בשנות האלפיים. שוחחתי בטלפון עם מכרה מהצפון. והערב כבר תיכנס השבת. רציתי לדבר עם אנשים בטלפון אבל אפליקציית השיחות לא מספיק טובה לשם כך, אולי חסרה שם ההיכרות בחיים האמיתיים, זאת עשוייה להיות אחת הסיבות ללמה זה פחות מתאים לי. 

ובכל מקרה, הודעות ווטס אפ, כוס קפה וגם אוכל. אלו הדברים שמעסיקים אותי ביום מנוחה שכזה. אני רוצה לנוח, ממש אבל. ולא כל הזמן יש למי להתקשר. בעיר הזאת יש הרבה מרחב פנוי, כך זה מרגיש לי אחרי סקוטלנד שכבר רחוקה. 

ישנם אנשים שהכרתי וממעטים להתקשר אלי, וכאלה שאינם מתקשרים בכלל. ויש כאלה שרק בהודעות כבר הרבה זמן. אני רוצה לשמוע כמה תגובות על מאמרים שפרסמתי, למשל על המאמר האחרון ביקום תרבות שמעודד אנשים לכתוב. 

אבל יש לי מעט מאוד מהיכן לקבל תגובות וזה למרות שקראו אותו מאות אנשים. היום היה רעם חזק מאוד בזמן שירד גשם, ונהניתי מכך שהוא יורד ואני בבית. 

בתמונה בית כפרי בסקוטלנד שצילם אבא שלי במהלך הטיול