לכתוב לבד ולקרוא על לד זפלין

 אז כן, אני כותב שירים אבל אין לי למי למסור אותם לקריאה בהווה. ואני שואל את עצמי על הלגיטימיות של כתיבת שירה בוואקום כזה מבחינתי. חבר אמר לי שאמילי דיקנסון כתבה בלי לתת למישהו לקרוא את השירים ורצה לומר בכך שמה שאני עושה לגיטימי. אני שואל את עצמי בכלל על הכדאיות של כתיבה בוואקום שאני נמצא בו. הוא אמר לי שאף אפשר להשפיע מעמדה כזאת, עמדתו מעניינת אני חייב לציין. אני שואל את עצמי איזו התקדמות אפשר לעשות בכתיבת שירה בבידוד יצירתי כזה. הוא אמר לי שבקרוב נוכל להיות אחד בעד השני ולתמוך זה בזה יצירתית. חבר חשוב. 

לא פגשתי בעיר הזאת בן שיח אינטלקטואלי לזמן ממושך, היו שיחות קצרות אבל זה לא הספיק. והאם אפגוש פה בכלל מעגל חברתי שאהיה חלק ממנו? אני בספק. נראה שאשאר פה אני והמשפחה שלי והחברים ישארו רחוקים. התקשורת באינטרנט אינה מספיקה לי, ואין למי לספר על מה שאני קורה. 

יכול להיות שאני אפילו חוזר על עצמי בנקודות מהסוג הזה אבל זה המצב בכל פעם שאני פוקח את העיניים ולאורך היום. אני חייב לומר שכשאתה לבד אתה גם נמנע מפגיעות שאנשים יכולים לפגוע בך, כך שזה אחד היתרונות במצב. 

ואתה פועל בהתאם לעולמך הפנימי חלק מהזמן ולא בהתאם לעולמו של מישהו אחר. מצד שני יש גם לי כל כך הרבה מסחרה בחיים, כל הפופ הזה, החדשות והסרטים והסדרות וכדומה. לא שאני איזה קדוש, אני חי כפי שכולם חיים פה. רק שיש לי את עולם הרוח הזה שלא לכולם יש. ואני מוקיר את זה. אבל זה אמור להיות קשור בתקשורת עם אנשים ופה זה פחות עובד כך.

 מקבל תמונות בווטס אפ, ועדכונים מחברים ברשתות חברתיות. הבית איננו סגור כמו לפני הגעת האינטרנט, המידע זורם דרך המסכים. וגם הקינדל שלי, ניתן להוריד אליו ספר ברגע ולקרוא מייד. 

זה משאיר את השאלה של האם לקנות ספרים מודפסים יותר פתוחה, כשיש את המכשיר הזה שכולל גם מילון ואפשרויות נוספות לפעמים אני מעדיף אותו בכלל על ספרים מודפסים. מצד שני אין בו קריאת ספרים בעברית, אפשר לשפר את הנקודה הזאת. אני חושב שצריך שמישהו יפנה לאמזון בנקודה הזאת שיאפשרו קינדל באתר שלהם לספרים בעברית. קראתי על ג'ון בונהאם בספר על לד זפלין בהוצאת רסלינג, לקרוא זאת עוד דרך להתייחס למוזיקה, אפשר לדעת מזה משהו על נושא הספר.