הפעם עם תמונה לאוהבי המיתולוגיה היוונית

החיים יכולים להיות לפעמים טעימים. תארו לכם החזקת גביע יוקרתי בטעם קרמל מלוח ואכילה ממנו, כמה דבר זה נפלא. גיליתי שוב ושוב שהזקנים רוצים לאכול כפי שהצעירים אוכלים, בחורה אחת שהכרתי וודאי היתה אומרת שהם מקנאים. ובכלל פעם חבר אמר לי שהמבוגרים מקנאים בצעירים ואילו הצעירים מקנאים בעבודתם של המבוגרים מהם שצלחו את הדרך. 

מידע שכזה היה ידוע לי כשגרתי בעיר הגדולה, ואילו כאן הזקנים חושבים שגיליתי את רעבונם וכיצד הוא מתעורר בפעם ראשונה והפעם בבית כנסת. לפעמים אני כותב עבורי אבל גם כדי שאנשים יקראו אחר כך, וזה מה שקורה בבלוג זה. 

לרוב אני כותב ספר, אבל לא תמיד תשומת הלב שלי מופנית כלפיו דווקא, במיוחד כעת כשאני כותב אותו באנגלית והשפה עוברת פחות שימוש עבורי כעת וזאת משום שרוב האינטראקציות הן בעברית, כן. את האמריקאי לא מצאתי היום, והפעם האחרונה ששמעתי על יעל היה כשהודיעו שסיפרה שיפורסם כבר אחרי מותה צבר מספיק תרומות לפרסומו. 

הוריי נמצאים בחוץ לארץ, ואני חי את חיי כאן. והנה תכף סוף השבוע. הייתי היום אצל הספר, הוא סיפר לי את הזקן, דאג למסגרת שלו. לא רע להיות אצלו, אני מודה. 

להגיד שזו ממש חוויה פילוסופית זו הגזמה, הוא לא קרא את מאמרי הפילוסופיה שלי. אך יש שם חברות מסויימת, אולי ג.מ. היה קורה לזה ידידות. יעל היתה בתודעתי, אך היא איננה כאן. אינני רוצה ליצור קשר עם האנשים שהכירו אותה אחרי מותה. הספיק לי מה שקרה בהלוייתה וכדומה. 

נתתי לכם לקרוא כאן את השיר שלי, ואינני מתחרט שאני מראה לכם שיר ארוך יותר ממה שאני כותב בדרך כלל. מצאתי את דרכי לכתיבת שיר ארוך וזה דבר טוב. 

צפייה במשוררים ביוטיוב היא פחות מעניינת מאשר לפגוש אותם בחיים או לקרוא בספריהם. אך כעת אני כותב מרוחק מאוד ממרכז ההתרחשות. עם זאת נתנו לי מקום על המדף בספרייה העירונית. תארו לעצמכם מדף עליו שני ספרי האחרונים וביניהם ספר עם מסר לגביי. כך החליטה הספרייה לומר לי את מה שהיא חושבת על הספרים שלי בעצם ואולי גם בדרך מסויימת עלי.

 לא היו מילים גסות בספרייה היה שם היום תרבותי. ובנוסף הרגשתי בעיר ולא בכפר אותו תיארו לי לא פעם ביחס לכל עיר באזור, וזאת אף על פי שהעיר הגדולה רחוקה. 

האם בכל פעם אמצא את עצמי בנוחות פה או שארגיש פחות בנוח, על כך כבר קיבלתי מענה. בסופרמרקט אדם אחד קרא עלי דרך הטלפון ושוחח עמי קלות, ולאחר מכן כשהלכתי המשיך וצעק לעבר גבי. כך הראה לי שגם פה יהיה לא נוח. ובבית הקפה המולה כזאת שלא רציתי להגיע בכלל, וזאת למרות שבהתחלה סימנתי אותו כמקום מועדף. 

אתה הקורא שורות אלו איתי בעוד שיניך זזות לימין, נסה לדמיין את עצמך הולך בבית כנסת ברגעים מוזרים ובכל זאת מאוד זרים. הציור איננו יותר מרגע ביום, ואיננו כולל רגעים חסרי נחת. 

בעל פה תכתוב פתקים דיגיטליים במכשיר הקינדל ולא תחשוב שהם מינימאליים. הנה לכם חברי התייחסות בכתיבה לחיי היומיום המכילים בתוכם גם רגעים של קדושה ובכל זאת יש בהם טכנולוגיה. אפילו השיעורים בבית הכנסת משודרים אונליין בלייב והכתיבה נעשית במקלדת ולא תמיד בעט וכן גם בו אני משתמש, ולא רק בכזה המשמש לכתיבה על מסך דיגיטלי. 

בתמונה פסל הרקולס עתיק אותו צילם אבא שלי נחום סלוצקר בברלין השבוע במוזיאון נפלא. שלא תגידו שלא התייחסתי ל'קתרזיס' ולמיתולוגיה היוונית מתערוכתי הראשונה בשם זה שכללה ספר שלי שהיום הוא פריט אספנות וכריכתו אדומה עם אותיות לבנות ויש אפילו עותק אחד למכירה ברשת למקרה שאתם מחפשים ורוצים לרכוש. גם האמנות שלי מגילאים מוקדמים יותר נוכחת בתודעתי וזאת אף על פי שעברתי כבר כמה גלגולים ביצירת אמנות וכיום אני כותב יותר משאני מצייר, וכך החלטתי כבר לפני הוצאת ספר השירים הראשון שלי 'הבית הלבן' שנמכר בהוצאה עצמית של יואב גילבוע ואמיר זומר ושכתב לו הקדמה שאפשר לקרוא באינטרנט מאת גבריאל מוקד, והשאר היסטוריה.