טל סלוצקר

 אז מה יש לנו היום, חיים שלא קורה בהם הרבה שמעניין בהם בימים מסויימים ומשעמם באחרים. התרחשות במקום שאין בו כל כך הרבה ממנה ופתאום מתרחש משהו. רצון לקפה, האם זה כל מה שיש? וודאי שלא. ישנן מחשבות, כתיבה, ציור, יש את כל העיסוק ברפואה. החיים בכל זאת מזמינים הזדמנויות מסויימות, אולי פחות מול אנשים אחרים אך יותר מול עצמי. יש את הקורא מספר אחד שלי שאני נמצא בקשר קרוב איתו.  אבל בכל זאת, הייתי רוצה לדבר עם יותר חברים, וזה למרות שאני משוחח עם אנשים בטלפון ודרך האפליקציות בכל יום. נוספות אפשרויות בבלוג ואני חושב איזו חוויה אינטרנטית אספק לכם, ולאחרונה אינכם מספרים לי כיצד הבלוג השפיע. הייתי רוצה שתגידו יותר על מה שאתם קוראים אצלי כך שאשמע. בכל מקרה מתקרבת השבת, ואחרי שקראתי את סארטר ואכלתי פסטה עם ירקות התיישבתי פה כדי לכתוב לכם. האם זה באמת כל כך קריטי שאותה מילה לא תחזור הרבה פעמים בטקסט?  בספרו של ז'אן פול סארטר היות ואין שקראתי עכשיו המילים חוזרות על עצמן עד אין סוף. אולי צריך לשים גבול לשמירה על הכללים האלו ולפרוץ אותם יותר.  שיחות טלפון, ישומונים, אפליקציות, הכל חלק ממה ...