טל סלוצקר

 לכתוב תוך עייפות בעוד הטלפון נטען. מתוך דחיפות למלא את זרם המחשבה באותיות. לכתוב מתוך רצון לתקשר עם החוץ של החדר. לכתוב כדי להעביר מסרים לקוראים שלי, או בלי מסרים. כדי להיות בזרם הכתיבה ולא רק צריכת המידע אונליין. הקוראים שלי לרוב אינם משאירים סימנים. כל המקום מוקדש לסימנים שלי. השארתי אותם כדי שיקראו, ואכן קוראים אותם, במיוחד כשאני מעדכן. הבלוג שלי שיש בו הכי הרבה ביקורים הגיע כבר לפי שניים ביקורים ממה שיש כאן, ויש פה הרבה. והנה פרסמתי מאמר חדש ביקום תרבות על גלריה רוטשילד אמנות, האמנים אינם רוצים להראות שזה חשוב להם.  לא הגיעה בינתיים תגובה מהגלריה אלי, לא שהיו הכי נחמדים אלי בכלל לאחרונה מכיוון האמנים. היתה לחיצת יד באיזה רחוב בתל אביב, אבל מה, זה קצת כבוד. כתבתי לאחרונה יותר פרוזה משירים, אבל זה טוב. אני מרוצה שיש התפתחויות בכתיבה שלי. רציתי להביא את עצמי לידי כתיבה יותר מאשר לקריאה אבל קראתי המון, יותר מדי. אני רווי. רוצה הפסקה מקריאת ספרים. הסתכלתי במיקרוסקופ, מעניין. הכתיבה תופשת את הזמן יותר מאשר את הזמן המיידי, יש בה תפישת זמן שכוללת טווח מסויים של זמנים בטקסט. אבל ה...

 הכי הרבה קוראים יש לי מארצות הברית ומישראל, חשב אדגר לעצמו. אבל יותר קוראים נמצאים בארצות הברית. אתה הקורא טקסט זה, האם חשבת פעם על הקוראים? לפעמים אדגר כתב עליהם, הספרות מתבוננת בעצמה. קרן נשמעה מעט עצובה כששוחחה איתו על אמנות. הוא חשב, הנה השיחה הישנה. התיאוריות זהות לאלו שדיבר בהן לפני שש שנים, אין עדכון בינתיים. הוא התרחק מדי פעם מהמיקרוסקופ ומדגמים האנטומיים, אלו היו יכולים להיות גם מעייפים. בכל מקרה לא נתנו לו אנרגיה כמו שנתן לו הציור לפני שנים כשצייר מדי יום. הוא לא רצה עדיין ללכת למיטה אך כבר היה מעוייף במידה מסויימת, ואולי משום שרצה לכתוב ולקרוא באותו היום וכך כבר עשה בערב זה. הוא קרא את ספר ההיסטוריה של הרפואה שהיה ברשותו שפורסם בעברית, ואלו רגעים חשובים עבורו. אולי יעל היתה בעצם שובבה? הוא חושב כך אחרי קריאה באחד מסיפוריה.  הדברים שהיא כתבה היו חשובים לו אך היתה בהם נוכחות מותה, היא היתה חיה אחרי מותה במידה מסויימת משום שנוכחותה הספרותית נשארה ואף יצא לה ספר חדש לפני זמן קצר. אביו של אדגר וודאי צפה בחדשות באותו הזמן, הוא נהג להיות מקורקע אל המסך. רמי ליבוביץ' שוחח ...

אז הלילה הסתכל אדגר במיקרוסקופ שלו, והוא ראה שם הגדלה של סחוס ושל גבעול חמניה וגם של פטריית פניציליום. האם זה כל מה שקרה שם? לא. היו לו מחשבות והבנות. למשל הוא ראה שהפניציליום מורכב אבל לא יוצאת ממנו תודעה בניגוד לבני האדם. קרן היתה רחוקה משם, היא לא הגיעה לבקר. הוא גלש באינטרנט אחרי האזעקה ועידכן את הבלוג שלו בלינקים למתעניינים בו. כבר הרבה זמן שלא עידכן את הבלוג קודם לכן. מהם הדברים שגורמים לך להרגיש חי? בשבילו היתה זאת קריאת שיריה של סילביה פלאת', משהו בהם גרם לו להרגיש. והוא כבר הרגיש גם בעוצמות חזקות יותר בחייו, אבל זו מידת ההרגשה שהיתה לו הפעם. נכון לו עוד מסע בהמשך למסע שהוא היה בו עכשיו. והוא לא הרגיש בר מזל במיוחד הפעם. אדגר רצה להיות רחוק מכל מה שמתרחש במדינה הזאת. מכל המלחמה שמתרחשת כאן ומהתושבים כהי העניין שלא התעניינו בשום דבר. לא היה לו עם מי לשוחח קרוב לשעה ארבע לפנות בוקר. הוא ידע שהדוגמיות סגורות בתוך הקופסאות שלהן ואינן מתפשטות בדירה שלו ובכל הבניין אבל משהו בהן נראה כמתפתח למרות שהיו מתות כבר. הוא חשב על המוות בחיים או על החיים מתים. רצה להתקשר למישהו אך למי יתקש...