רשומות

היום בעיר הגדולה ובבינונית ושני שירים

תמונה
 אחרי כמה זמן אני ממש חושב שזה נכון שיש איזה חור בידע בעיר הזאת. כל מה שקרה מקודם ומפורסם באינטרנט עוד לא ברור לתושבי העיר הזאת משום שאינם פותחים את האתרים לקרוא בעצמם. חברים מדובר בחיפוש בגוגל. כבר כתוב שאני אמן וסופר משורר ועוד ואני מתפלא שאתם עוד לא חושבים שזה כל כך ברור אחרי כל הזמן הזה. לא אמרתי שאינני אמן. וגם, הפסקתי לצייר לחמש שנים ובזמן הזה עשיתי אמנות קונצפטואלית וכתיבה וזהו הרי המהלך.  החיים כל כך שונים בתוך בית חב"ד ומחוצה לו. אבל בכל מקרה נראה שכל העולם במלחמה עם כולו, ואי אפשר לצאת מזה על ידי שימוש באפליקציות או באינטרנט. הייתי בעיר הגדולה והיה שם הרבה יותר חברתי, פגשתי חברים ובן משפחה והיה ממש נפלא. ישבתי בבתי קפה, שתיתי ואכלתי. והנה התיישבתי לספר לכם על כך. נראה שמדברים על הבלוג יותר אנשים שלא קראו את מה שכתבתי מאנשים שכן קראו. הרי רוב הקוראים בארצות הברית ואילו כמות המגיבים בארץ גדולה מאוד. יש ריקושטים מכל הכיוונים אחרי הפופולאריות של הבלוג לאחרונה. היה לי יום יפה עם שמש כזאת.  ואחד החברים שפגשתי מהעיר הבינונית, נפגשנו גם אתמול במקרה ברחוב והוא היה עם גיט...

שלום לקוראי בארצות הברית

תמונה
שלום לקוראי בארצות הברית, אני אוהב אתכם מאוד. לאחרונה יש לי יותר עניין בספר עזרה עצמית שאני קורא, ספרו של נפוליאון היל 'חשוב והתעשר' שפורסם לפני זמן קצר במהדורה חדשה ושווה. הוא לוקח בחשבון הרבה מאוד דברים, גם עיסוק באמנות, זוהי מציאה של ממש. חיי קשים ביותר אך אני מקווה שעם קריאתו חיי יהיו משופרים, ישנם עקרונות מהספר הזה ששווים יישום. אין לי ספק שקוראי מתעניינים בעובדה שאני עושה אמנות. ציירתי לאחרונה שוב רישומים חדשים, הפעם דיגיטליים, וגם כתבתי באמצעות האפליקציה שירים.  ענייני בטכנולוגיות מקל על חיי אולי במידת מה, מציעים לנו באמצעותן רעיונות טובים. אנשים טועים לחשוב דברים לא נכונים על ביקורתיותם של מבקרי הספרות, והדבר מוביל לשינויים גם אצל אלו שכותבים ביקורות.  זה נובע מהסרט על דוד אבידן בוא מוצגות ביקורות על ספרו הראשון אשר כתוב עליהו שמפורסם בו 'ביוב לנפש' דבר שוודאי שלא נאמר בעל פה למשורר הדגול. גם גבריאל מוקד מעולם לא שמעתי אותו אומר על שיר שהוא לא טוב, וזאת על אף היותו אחד ממבקרי הספרות הידועים בתולדות הספרות העברית. בעקבות ההופעה בסרט היחסים עם הקוראים הורעו, הם חו...

הכתיבה האפליקציות הציור והחיים

תמונה
 השבת יצאה והיה זמן מרתק עבורי. עם זאת היא היתה שבת חילונית כמעט לחלוטין. אני נמשך היום לצד החילוני יותר מאשר לדתי וכך זה כבר זמן מה, אני חושב שהמשיכה הגדולה יותר הזאת הגיעה אלי מהעיסוק בדת ובחילוניות בעיר הזאת. כאשר הייתי בעיר הגדולה היו לי יותר משיכות לכיוון החרדי. החילוניות שם היתה יותר תרבותית מאשר כאן.  ועם זאת, עם הקשיים, אני מרגיש כותב וזאת למרות שאני חש עוד פעם ברצון לצייר, אך לא את ציורי השמן הפעם. הציור הדיגיטלי מושך לכיוונו ברמת הרצונות, יותר מהציור בעט. בקרוב יום הולדתי הארבעים, ואני מחכה כבר למתנות.  מקוה לקבל משהו משמעותי הפעם. המשורר האנגלי סיפר לי שאנחנו מאושרים מהדברים שאנחנו קונים רק לרגע. אבל הנה אני שוב כותב בבלוג ולא עוד פעם שירה בפעם הנוספת שלי השבוע. ועוד פעם הפסקתי עם הטיוטות ואעבור לכתיבה בפעם אחת, כך אני חושב שאעשה. אני רוצה הצלחה בחיים, והספיק לי מדברים מתים.  אני רוצה את החיים, חיוב החיים כפי שכתב ניטשה ונאמר שוב ושוב על ידי ג'רמי פוגל כסיסמת הוויה עבורו. הפייסבוק איננו מספק מספיק סטטיסטיקות, פה זה יותר טוב.  שם, אנשים מגיבים למה שכתב...

שלום לקוראי המבקרים בקביעות בבלוג

תמונה
שלום לקוראי בארצות הברית מהשבוע האחרון ובכלל. תודה לכם על ההתעניינות. העיר שלי היא מקום מעניין מדי. קורים פה דברים טובים ורעים כאחד. יש להתמודד עם המציאות לבד ולהסתמך כמה שאפשר על עצמך. זוהי הדרך לחיים טובים. כמובן שיש ליצור קשר עם אנשים אחרים מסיבות רבות, את אחת מהן קבע נפוליאון היל בספרו הפופולארי חשוב והתעשר, הקשרים עם אנשים אחרים יכולים להוביל אדם להצלחה בחיים.  שמעתי שהוא לא היה כותב אמין ושספרו אינו מוביל להצלחה אמיתית בחיים כפי שהבטיח, אך על פי מה שידוע לי אכן יש שם משהו ואם מקשיבים לו ברצינות מגיעים למשהו בחיים, לכן שווה לקרוא אותו. בקרוב יום הולדתי הארבעים, אני אהיה לבדי ביום הולדתי. אף אדם לא קבע להיות איתי. האם זה טוב?  אני מקוה שבמובן מסויים כן. משום שחברים יכולים גם לפגוע, למשל על ידי כך שאינם עונים לטלפון תקופות ארוכות, גם זו פגיעה. הייתי רוצה לחגוג עם מישהו אבל יכול להיות שאין לי כרגע ברירה ואהיה לבדי. אני מרגיש יותר טוב כשאני לבד ומדבר עם אנשים באפליקציות על פני יציאה לעיר, והתחושה אחרי הדיבורים באפליקציה יותר טובה. זה מזכיר תפילה במובן הזה. גם לאחר תפילה אדם מ...
תמונה
 היום יצא לי לקרוא את סארטר ברוסית, דבר שאני עושה לאחרונה. בנוסף קראתי באנגלית מתוך ספרה של סילביה פלאת' 'אריאל' במהדורה דיגיטלית. כמה נעים להיות בבית עם הספרים ולהיחשף למדיה הדיגיטלית ששינתה את החוויה הביתית שלנו ועם זאת לא לוותר על הספרים המודפסים. אני מגלה בכל פעם את לימודיהם של בני העשרים דרך המחשבים וחושב שלומדים מזה הרבה מאוד, לא כפי שהיה במדינה המודפסת ובכל זאת נחשפים לדברים דרך אפליקציות ואתרים. הבעיה המרכזית היא עם אינפורמציה מומצאת ולכן צריך לבדוק את מקורות האינפורמציה כדי להגדיל את האמינות של מה שנכנס הביתה.  ירדתי לסופרמרקט ושוחחתי עם הבחור הרוסי, הוא אמר לי כמה דברים מעניינים. אך אני חושב שההיחשפות שלי לשפה הרוסית אינה מספיקה, בכל זאת אפליקציית השיחות מספיקה לי בכך. לפעמים אני חושב האם להחליף לשפה אחרת אך הרוסית כבר קרובה לי יותר ואני רוצה להמשיך. היום למשל חשבתי האם ללמוד משהו בצרפתית למשל והספקתי שוב להשתמש בספרדית. אולי בכל זאת חווית השפה שלנו מהמדיה הדיגיטלית איננה כל כך רעה, יש כבר חשיפה ליותר שפות.  המבקרים בבלוג הרבה מהם אינם חושפים את עצמם ואני מבין ש...

הקראות שירה דרך הטלפון

תמונה
 הלילה נתנו הרבה תשומת לב לשירים שלי. אני משתמש באפליקציית שיחות שמטרתה ללמוד שפות אך היא משמשת יותר כאפליקציה חברתית, והמשוחחים בחדר רצו לשמוע משירי אותם הקראתי להם. עושה רושם שהם התחברו לשירים, ואחר כך רצו קישור לערוץ היוטיוב שלי וקיבלו אותו. מעניין מה שקורה כשהקשר באמצעות השירים נעשה פעיל, אפילו אם הפעם זה דרך אפליקציה שלא רואים בה את פני המשתתפים בזמן שאני מקריא. יכול להיות שהתקשורת דרך אפליקציות ושיחות טלפון של שירה מכאן יותר מספקת ממה שציפיתי (היום היא היתה כזאת).  האם יזדמנו לי עוד הרבה הקראות שירה דרך הטלפון? ובכלל התקשורת היום נראית לי מוזרה, למשל זה שאתה מזמין משהו אונליין ופתאום הוא מופיע אצלך בבית, האין זה מוזר? ההורים שלי חזרו מגרמניה וכבר הספקתי לפגוש אותם, בדיוק כשמתי כספי נפטר הם חזרו. אבא שלי אהב אותו והקדשנו זמן לכתבת הראיון האחרון של מתי כספי.  הרבה מהזמן ספרי השירים בביתי רק שלי ואינני חולק אותם, בעיקר ספרי השירה העברית. היום היה יום שונה, עם הרבה תקשורת שכללה שירה, אפילו אם זה ממרחק. לא היתה הפקה למוזיקה שלי, ולכן היא היתה יכולה להיות מעובדת כפי שאיננ...

תל אביב ושירה

תמונה
אם אני צריך לבחור משורר אחד דובר אנגלית מכולם, אז טי. אס. אליוט. ואם אישה אז סילביה פלאת' אבל אני מודה שעוד לא בחנתי את אן סקסטון שגם היא כנראה נפלאה. אבל למרות כל הארומה האנגלית אמריקאית הזאת שמרחפת בתודעתי לאחרונה ביקרתי היום בתל אביב, ושם הלכתי בחוף הים עם מישהו, אדם טוב אני חושב. ואיתו נכנסתי לדיזנגוף סנטר בו הוא קנה בהתלהבות חולצות. הוא איננו שותף לאהבה שלי לשירה אנגלית או עברית, לא הרבה בסביבה שלי אוהבים שירה כמוני.  לשירה יש תכונה כזאת של חוסר שמישות, היא עשויה לשמש מעט מאוד פונקציות מחוץ לעצמה. כמובן שמקריאים אותה מדי פעם בכנסת ישראל או בפרלמנטים אחרים והיא עשויה לייצג מטרות פוליטיות.  אבל רוב הזמן היא עומדת בפני עצמה, כמו פסל או ציור. אנשים רבין בעיר שלי אינם מתפתים על ידיה כל כך ואינם קוראים שירה או כותבים אותה. יש כמה בעיר שפירסמו שירה אך לפי השמות שלהם הם זקנים מאוד וגם לא שמעתי עליהם במעגלי השירה שהסתובבתי בהם בתל אביב. אני, כמו כל אדם כנראה, מתעניין בדור שלי.  זה לא אומר שאינני מעריך דורות קודמים, את נתן זך למשל או את מאיר ויזטליר. אני מעריך משוררים מדורות ש...