טל סלוצקר

 הספרות מציעה שער לעולם הבדיון. שער שאני רוצה להיכנס אליו. האם גם אתם נכנסים בשער הזה. מישהו הציע שהכל בבלוג שלי יהיה בדיוני, ואני כותב לכם עובדות. אולי עלי להתרחק מהעובדות בכתב כדי לכתוב כתיבה יותר בדיונית. שוחחתי בטלפון עם הסטודנט, הוא נשמע נחוש אבל שתק הרבה. אני לא מלמד בכלל. התלמיד שלי עזב את הישיבה לישיבה אחרת. אני לומד הכי טוב לבד. האנשים שאני פוגש אינם מספיק רציניים בלימודים, יותר מדי חוסר רצינות.  היום התעוררתי. אבל אינני ער לעולם שבחוץ, יותר לזה שבפנים המשוררים מרצדים על המסך שלי. האם כל הזמן הזה הייתי יותר מרוצה לבדי, כן. אין ספק. יש לי חברים אבל אינני מרוצה מהם, אלו החברים שיש. אין סיבה שאסכים עם כל דבר. חשבתי שאני מעדיף אנשים צעירים, האם אשקול את המחשבה הזאת שוב. האם גם לכם חומקות המילים. זה יום חדש עבורי, אבל לא בענייני. העניין שלי ידוע לי כעת. אפילו שאני עדיין מברר האם יש עוד עניינים, יש בי משהו שרוצה משהו חדש, וזה קורה לי. אני יודע את זה כשאני שומע מוזיקה חדשה. כותב פה בבלוג שלי ואפילו שואל. ולא הכל אצלי שאלות.  אולי אינכם קוראים בלוגים אחר כך. ואולי יש מיש...