טל סלוצקר

הבנתי שקוראי הבלוג והאנשים שמדברים עליו לא הבינו כמה עובדות כתבתי וחשבו שזהו בלוג בידיוני. ובכן לא חשבתי שאל עלי לכתוב כתיבת פרוזה, ובכך כתבתי את הפוסט הקודם למשל. עם זאת נראה שתושבי העיר הזאת אינם יודעים כלל מהי חווייתו של אדם שגילו מתקרב לגיל ארבעים בעיר בה קשה לפגוש מישהו בגיל זה. על כן נוח להם לחשוב שכל הכתיבה פה בידיונית ואין זה כך. כמו כן קל לתושבים להוציא מישהו מחייהם החברתיים מלהכניסו אליהם ועל כן חיים יותר חיי חברה באפליקציות טלפוניות מאשר פנים אל פנים כאן.  ברגע שנוצר קשר עם מישהו תוך זמן קצר הוא נעשה בלתי רלוונטי כמעט לחלוטין וזאת למרות המאמץ למצוא קליק עם התושבים העירוניים.  הנה כבר ימי חג, ומספר קוראים ניגשו וקראו את הפרוזה. עם זאת קשה למצוא כעת קורא לשוחח איתו, וזאת למרות תפוצת הבלוג שמתקרבת כבר לשבעת אלפים כניסות. היום שוחחתי שיחת וידאו עם ארצות הברית, אך שיימתי את השיחה לאחר כרבע שעה. מצאתי את החדרים הנכונים לי ביישומון תרגול השפה ואינני מדווח לכם כאן כעת מה היה. נעצרתי לכתוב כאן והנה שידור אליכם של מספר עובדות עירוניות. כיצד הזקנים הזרים כאן חושבים שעוד ניתן ל...

הוא הרגיש שאיננו נהנה מהחיים כמו מקודם, פחות התענגות בחייו בהווה מאשר בעבר. מסתבר שהרבה יכול ללכת לאיבוד מהר מאוד, יעל לא חזתה זאת. ובעיר הגדולה ציניות נוראית, האנשים דוחקים את הקריירות עד הקצה. ואילו הוא, חיפש דברים חדשים בעיר. בעירו הבדיונית אנשים לא היו כל כך עסוקים בהיכרויות או בהנאות החיים. הוא ידע שיכול להיות טוב יותר, אך לא רצה לעשות את השינויים הדרושים לשם שיפור שהיה יכול לעשותם באופן מיידי.  היתה כלפיו הרבה אכזריות, ובכל פעם קיווה שהנה תבוא האהבה ויהיה טוב יותר. אך היא נשארה רחוקה ממנו. יעל לא חזתה את הכל, היו דברים שלא הופיעו בטווח ראייתה את הדברים. הוא שאל את עצמו, ממה נהניתי היום? משוקולד? מגלידה. אך אלו היו דבריים טיפשיים וחד פעמיים ולמרות זאת אלו היו הדברים מהם ספג הנאה חולפת. הוא נהנה פחות מחייו כאשר היה מדעי יותר מאשר כשהיה אמנותי.  נהנה פחות מעצמו. אך היה לו את הידע עבורו הקריב את כל זה ללא אזהרת קרוביו שכך יקרה. הוא ידע שהוא רוצה אישה, מישהי יפה ואהובה שאינה מקללת ושיוצאת וקוראת ספרים, אולי כזו שכותבת שירים או מציירת ציורים. כן, היא תתאים לו. היום ראה משוררת ...

מאוד לבד אבל לא מרגיש בודד. בין הרבה חברים יש הרגשה של בדידות. יעל איננה כאן, ההורים באיטליה. ובעיר הבדיונית אנשים שעסוקים במעשיהם היומיומיים. מכאן עד העיר היבשה המרחק גדול אך אפשר לחצות אותו. מה לעשות שהחיים אינם מזמנים תמיד את מירב הרצון וההתענגות, לפעמים אתה מרוחק. ויש עוד מכשירים להתעסק בהם כאן. הטלפון פעיל, אך רק אם הפעלתי אותו. האנשים פונים אלי יותר כדי לראות אם הקשר מתאים, ואכן יש מישהי מאיטליה להתכתבות, או כמה הודעות עם צרפתיה וגם שיחה. אפילו שיחה מעניינת עם מישהי ספרדייה.  היישומון מספק מעבר חלק לארצות אחרות בלי לזוז מהמקום שלך. בכל יום חווים את הדברים בצורה חדשה. האם סארטר הוא באמת אומר הדברים הנכון ביותר? קראתי אותו היום על מרלו פונטי, רק כמה דפים על איך הכירו ואיך הוא היה. וזה אחרי עיסוק מדעי שתפש לי את מחצית היום בערך. אולי יעל היתה מעריכה את זה. גבריאל מוקד איננו בסביבה כדי לומר לי מה הוא חושב על המדע, הוא קרא בנושא הרבה ואף גילה תגלית פילוסופית.  כשמגדילים לחמשת אלפים כבר רואים אטומים, לי יש מספיק הגדלה כדי לתפוש תאים בגופים ובצמחים. נכנסתי לאתרי אינטרנט ושוחחתי...

הפסיכיאטר הלך בעיר, הוא היה בבית חב"ד ובבית המרקחת. יעל לא היתה שם היא כבר הסתיימה מזמן הזכרונות נשארו. בעיר הזאת האנשים לבשו או את צבעי הבגדים החילוניים או את בגדי הדת. והעובדים בסופרמרקט היו נחמדים הפעם. רציתי רגעים קלים יותר דיגיטליים ומתוקתקים. הוא התקרב ליום ההולדת שלו הארבעים וקיבל כבר חלק מהמתנות. המצב בדת היה מוזר, במיוחד אצל החב"דים הוא חשב על הרב שעסק בפילוסופיה, עסק בידע.  בעיר הזאת התושבים משחקים והוא לא שיחק. הנער הרוסי מהסופרמרקט משחק במשחקי מחשב אבל הפסיק לדבר על זה. יעל היתה בחורה יפה על פי מה שחשבו הוא ושאר האנשים שפגשו אותה, אך דמותה בתמונות פחותה לעומת מי שהיתה במציאות. הוא ידע תמיד את הספרים ואת הכתיבה ואת הציור. והתושבים לא נתנו לו שמות בדויים כדי שיוכל לכתוב אודותיהם, הוא כתב עליהם ללא שמותיהם. השימוש באפליקציה הוביל לשיחות פחות מעניינות מאשר פנים אל פנים, ובשיחת טלפון אחת עם הפסל הוא הבין שהוא לא מתאים לו וזאת משום הסיבות בגללן צחק אותו נכה שלא פגש.  כדי להיטיב עם עבודתו קנה עוד מודלים והבין את הדברים יותר טוב. לאחר שבדק אותם הביט במסכים השטוחים ובדפי ה...

 אחרי כמה זמן אני ממש חושב שזה נכון שיש איזה חור בידע בעיר הזאת. כל מה שקרה מקודם ומפורסם באינטרנט עוד לא ברור לתושבי העיר הזאת משום שאינם פותחים את האתרים לקרוא בעצמם. חברים מדובר בחיפוש בגוגל. כבר כתוב שאני אמן וסופר משורר ועוד ואני מתפלא שאתם עוד לא חושבים שזה כל כך ברור אחרי כל הזמן הזה. לא אמרתי שאינני אמן. וגם, הפסקתי לצייר לחמש שנים ובזמן הזה עשיתי אמנות קונצפטואלית וכתיבה וזהו הרי המהלך.  החיים כל כך שונים בתוך בית חב"ד ומחוצה לו. אבל בכל מקרה נראה שכל העולם במלחמה עם כולו, ואי אפשר לצאת מזה על ידי שימוש באפליקציות או באינטרנט. הייתי בעיר הגדולה והיה שם הרבה יותר חברתי, פגשתי חברים ובן משפחה והיה ממש נפלא. ישבתי בבתי קפה, שתיתי ואכלתי. והנה התיישבתי לספר לכם על כך. נראה שמדברים על הבלוג יותר אנשים שלא קראו את מה שכתבתי מאנשים שכן קראו. הרי רוב הקוראים בארצות הברית ואילו כמות המגיבים בארץ גדולה מאוד. יש ריקושטים מכל הכיוונים אחרי הפופולאריות של הבלוג לאחרונה. היה לי יום יפה עם שמש כזאת.  ואחד החברים שפגשתי מהעיר הבינונית, נפגשנו גם אתמול במקרה ברחוב והוא היה עם גיט...

שלום לקוראי בארצות הברית, אני אוהב אתכם מאוד. לאחרונה יש לי יותר עניין בספר עזרה עצמית שאני קורא, ספרו של נפוליאון היל 'חשוב והתעשר' שפורסם לפני זמן קצר במהדורה חדשה ושווה. הוא לוקח בחשבון הרבה מאוד דברים, גם עיסוק באמנות, זוהי מציאה של ממש. חיי קשים ביותר אך אני מקווה שעם קריאתו חיי יהיו משופרים, ישנם עקרונות מהספר הזה ששווים יישום. אין לי ספק שקוראי מתעניינים בעובדה שאני עושה אמנות. ציירתי לאחרונה שוב רישומים חדשים, הפעם דיגיטליים, וגם כתבתי באמצעות האפליקציה שירים.  ענייני בטכנולוגיות מקל על חיי אולי במידת מה, מציעים לנו באמצעותן רעיונות טובים. אנשים טועים לחשוב דברים לא נכונים על ביקורתיותם של מבקרי הספרות, והדבר מוביל לשינויים גם אצל אלו שכותבים ביקורות.  זה נובע מהסרט על דוד אבידן בוא מוצגות ביקורות על ספרו הראשון אשר כתוב עליהו שמפורסם בו 'ביוב לנפש' דבר שוודאי שלא נאמר בעל פה למשורר הדגול. גם גבריאל מוקד מעולם לא שמעתי אותו אומר על שיר שהוא לא טוב, וזאת על אף היותו אחד ממבקרי הספרות הידועים בתולדות הספרות העברית. בעקבות ההופעה בסרט היחסים עם הקוראים הורעו, הם חו...