טל סלוצקר

 אז כן, אבא שלי שם לב שכתבתי הרבה פעמים שאין עם מי לדבר בהרצליה. ודיברתי על זה כמה וכמה שיחות עם חברים. וכבר כתבתי גם שאין ממש מה לעשות בעיר הזאת, ואבא שלי הגיב שצריך לנסוע לתל אביב. אני משתמש בפליקציה שבה יש חדרי שיחות קוליים, וגם שם הבעיה דומה. אנשים הרבה פעמים לא מדברים על שום דבר. כמה קשה למצוא שותפים נכונים לשיחות אינטלקטואליות, אבל בהעדר כאלה בסביבה הקרובה היה קרוב אצל עצמך ואצל כתיבתך. וכך אני כותב וקורא את מה שאני כתבתי, בין אם מדובר ביחסים בין בני האדם כאן, מחשבות על דברים נוספים, או אפילו חלומות. זאת אומרת, אני כותב יותר משאני קורא, אבל הכתיבה היא תהליך של הכרה במחשבה, ומשום שאין אינפוט אני קשוב יותר למה שנובע ממני החוצה. שוחחתי עם חברה מצרפת שרצתה שאקריא לה בהקלטה דף מספר של עמוס עוז וכך עשיתי. וקיבלתי מהחבר עמו שוחחתי היום ספר של בוריס פסטרנק בו הוא חשב שיהיה לי עניין. האם יש טוב מלהיות בבית אחרי הכל?  אמא שלי אמרה ששכחתי שלחיות בהרצליה זה איכות חיים וזכרתי, והיא הזכירה לי שוב פעם. בבוקר אמורים למסור את החטופים למדינת ישראל בחזרה. אני מחכה שהם יחזרו ואני מודה שזה מ...

אז זהו, יצא יום הכיפורים. והנה לפני כניסת השבת אני כותב לכם עוד רשומה בבלוג. את מקום שיחות הטלפון החליפו ולו באופן חלקי שיחות באפליקציות שם יש מספר משתתפים קבועים. בהרצליה המצב כרגיל, וככל שנמצא פה כך מרגיש יותר מקומי. עוד מעט מתחילה שנת הלימודים באוניברסיטה. אני מרוכז בספר שהוצאתי לאור 'צילו של הסובייקט' עובר על כולו מסמן וכותב הערות. האם מסתתר משהו מאחורי השקט הזה? נראה שהעיר הזאת לא מסתירה הרבה. האקשן הוא בחדשות ומה שנובע מהרשת. אני ממשיך להשתפר ברוסית בתקופה האחרונה. הקונצרט בראשון היה מוצלח ובקרוב יש קונצרט של הפרוייקט בבאר שבע, אחר כך ברעננה. אבל לא יופיעו בקונצרטים האלו קטעי וידאו שלי, אלו היו רק בראשון לציון בינתיים. הצייר שעבר מהרצליה ממשיך לשלוח פוסטים בפייסבוק (לא מדובר בי) ואני חושב על סיפורו. מעניין לתרגל כתיבה בשפה זרה.  אני מתאר לעצמי שהתרגולים האלו מובילים לאנשהו, ולו לידיעה משופרת של השפה. הצ'אט ג'י פי טי מכין לי דפי תרגול אותם אני ממלא בעט במילים לועזיות. השמש היום קופחת, ממש חזקה. וראיתי פרסום של טיולים ביוון ברשת, הלוואי והייתי נוסע עכשיו. יש לי מיקר...

 כמות התחבולות ברשת גוברת, מנסים לחבל מכל כיוון. ואנחנו יושבים בבתים שלנו ומחכימים מדברים אחרים, אבל לא מהניסיונות לגנוב אותנו, אף על פי שככה מגלים כיצד ניסו לעקוץ אותך לפעמים הבאות. אז בכל זאת לומדים משהו גם מזה. והמידע זורם מכל הכיוונים, מידע אמיתי, מידע שקרי, לא כל מידע שאנחנו מקבלים נכון. לפעמים אני שואל את עצמי מה היה קורה אילו חייתי אחרת. וקשה להתעורר בימים כאלה. אגב, יש המון צפיות בבלוג כאן, המוני ביקורים ואולי לכבוד השנה החדשה. הייתי רוצה לתת לכם ים של פרחים, איזה יופי שיש כניסות. האם יש מעבר לחיים האישיים שלנו? אולי בכל זאת החיים הפוליטיים והמלחמה הם קונטקסט מסויים בתוכו אנחנו חיים. בכל פעם שמדברים איתנו מחוץ לארץ מתעניינים בצבא ובדת. זה דבר שמאוד דומיננטי כאן למרות שהחברה שלנו חילונית ברובה. החיים בטלפון, חיים בכוס קפה מרירה.  מריר פה. אור השמש היפה מכסה אחר הצהריים את הבניינים הצהבהבים כחלחלים לבנים כמובן. במזגן פרח מיזוג. מקימים מחדש את האגודה הישראלית לאסתטיקה, אלו חדשות. ולא כולם עוינים את המדינה שלנו, ישנם גם אנשים בחוץ לארץ שאוהבים אותה. החיים מתערבלים, ולא הרב...

 אתמול היה קונצרט הבכורה של 'עקידת יצחק'. היה נפלא. כמה מחיאות כפיים ומבטים אל הוידאו שעשיתי. היתה תשומת לב מירבית. הייתי באחורי האולם ובסיום הקונצרט אמרו לי שלום מהחלון שהיה שם. באו לא מעט. היו קרובי משפחה וחברים של המשפחה. ובכלל לאחרונה עבדתי לקראת הקונצרט הזה המון. וזה הכניס איזו שיגרה כזאת של החלפת סליידים בוידאו לתוך הימים שלי. אני חי חיים חברתיים של שימוש באפליקציות לימודי שפות חברתיות. לומדים עוד מאנשים שגם הם לומדים שפות ולומדים שיעורי שפות באפליקציות, זה מעניין, זה מלמד. ואני קורא בספרים וכותב הודעות ברוסית ומשתפר, עכשיו כל המקלדות שלי הן כבר גם ברוסית. הבוקר למשל כתבתי הודעה ברוסית וקיבלתי תשובה. כמה טוב לדעת עוד שפה. אבל היום עשיתי שיעור של שלוש דקות דווקא בצרפתית. החיים בין ישומונים שונים. וגם מאז שהדפסתי את ספרי 'צילו של הסובייקט' החלטתי להכניס בו שינויים לפני שאני מפרסם אותו שוב פעם. אז קורא אותו ומכניס שינויים. יעל כבר איננה, אך הכתיבה ישנה. העיר הרצליה שקטה, והאנשים בה לא ממהרים להביע רעיון, אולי אין רעיונות מעניינים בראשו של מיש אינו קורא או כותב או יוצ...

 פגשתי מישהו בתל אביב בשם מרטין (שם בדוי) שטען שהוא נאצי ממשפחה נאצית ושהוא יודע מהו נאציזם ויכול להסביר אותו בדיוק מבפנים. הוא הסביר שכל המשפחה שלו נאצים ושהוא רוצה לעבור גיור. הסברתי לו שניגשים לחב"ד ומתגיירים. הוא עבר גיור וסיפר כמה הוא השתנה בעקבות זה ושהוא מרוצה. לאחר כמה זמן החל לטעון מרטין שהיתה לו בר מצווה כשהוא היה ילד. אמרתי לו שזה לא אפשרי משום שבעת הגיור שלו היה כבר גבר מבוגר. הוא המשיך לטעון בהמשך שכל משפחתו יהודים, שכולם במשפחה כולל דודתו ואימו יהודים מאז ומתמיד. לאיזה מרטין להאמין? לזה שטען שהוא נאצי או לזה שטוען שהוא יהודי מלידה ממשפחת יהודים גדולה ושאין נאצים במשפחתו ושלמעשה הכל מעשייה שאני רקחתי בראשי. חד משמעית גזלייטינג. האדם הזה מסוכן לבריות שסובבים אותו מבחינה נפשית וגורם נזק נפשי לאנשים עמם הוא משוחח, הוא גם לא אמין. בנוסף הוא משקר לגבי חייו הבלתי אמינים ומשקר לגביהם מא' ועד ת'. האיש הזה פשוט לא נורמאלי. בחזותו רואים שהוא לא מגיע במקור מהיהדות ובכל זאת הוא כל הזמן טוען שיש לו חזות יהודית למהדרין כולל אף יהודי. משהו בו לא בסדר. הוא לא מספר כמעט דבר על...

לאחרונה גיליתי את אפליקציות הטלפון החברתיות. מופעה שם מישהי והיא רוצה לשוחח איתי ומדברים לפרקי זמן ארוכים ובאופן קבוע. אני מודה שזה יכול להיות אכזרי מצידן. הן לא תמיד מבטיחות להיות נעימות. ובכל זאת כך יוצא לדבר עם אנשים מהעולם באופן קבוע ותוך חלוקת רעיונות וטקסטים. האם זוהי תחילתה של ידידות חדשה? ככל הנראה. בכל מקרה זה משנה לחלוטין את העובדה שפעם היה קשה למצוא שיחות כשהיינו בבית. פותחים את הישומון והופה שיחה חדשה. ויש כמובן שיחות קבוצתיות וגם אליהן קל להצטרף. מה שכן בעייתי זה שיש הרבה אנטישמיות בישומונים הללו וצריך להיזהר. עשויים לכפות עליך דימוי עצמי שלא רצית לחוותו למשל. ויחד עם זאת החיים באמצעות האפליקציה מעניינים. אני חושב שהמחשבות שלנו סופגות השפעות מהדבר הזה. וכל הזמן אני חושב האם אני מעדיף פילוסופיה או שירה ואני חושב שלאחרונה השירה גוברת על הפילוסופיה אצלי ברמת ההעדפה, וכמובן העדפות משתנות. למשל עד לפני זמן מה העדפתי באופן וודאי את הכתיבה על הציור וכיום אינני מעדיף אותה על האמנות באותה העוצמה כמו פעם אף על פי שעדיין נותרה העדפה לשם, יש פה עניין של דרגה ומידה. הרישום החדש שאני רו...