טל סלוצקר

 מעניין אותי מה חושבים הקוראים שלי. לאחרונה קיבלתי בבלוג כמה תגובות מעניינות. מספר הכניסות כבר מתקרב לאחד עשר אלף. האם חסרה לנו כניסה אחת כדי ליצור פעילות. בכל פעם יש קורא או שניים שמשנים יותר מהשאר. הדיאלוג מתבצע אצלי עכשיו ממרחק. ובכל זאת על פי מה שהבנתי קוראי מקשיבים. כמו כן אמירותי זוכות להדהוד, היות ולא פעם אנשים זוכרים את מה שאמרתי לאורך השנים האלו מאז הוצאת ספרי הבית הלבן שהוא במידה מסויימת כניסתי לזירה. היו ספרים לפניו אבל הספר הזה מסמן משהו. גם ספרי כתבים ומניפסטים אומר משהו עלי. קיום בעולם קומפקטי יותר אך אהוב עלי בזכות הקונצפט. אני מרגיש מאוד בקשר עם הדימוי שלי, אבל פחות עם תפקידי הציבורי. נראה שאני יכול לבוא במגע לעתים יוצר קרובות עם תפקיד זה ולא תמיד אני רוצה בכך, אולי משום הלחץ ובגלל התנאים. סופר ואמן לא מספיקים לי. אני רוצה שיתייחסו למה שאני מעבד כל הזמן. שזה יקרה מבחינה מדוברת, כתובה, נקראת. אמירות הציירים אינן נוכחות מספיק בציבוריות בארץ, וספריהם אינם עוסקים בהרבה דברים שחשוב לעסוק בהם, נכון, פילוסופיה מפורסמת בספרים כאלה. אך חסרה לי נקודת המבט הנוכחת של האמן. רן ט...