טל סלוצקר

 הלילה נתנו הרבה תשומת לב לשירים שלי. אני משתמש באפליקציית שיחות שמטרתה ללמוד שפות אך היא משמשת יותר כאפליקציה חברתית, והמשוחחים בחדר רצו לשמוע משירי אותם הקראתי להם. עושה רושם שהם התחברו לשירים, ואחר כך רצו קישור לערוץ היוטיוב שלי וקיבלו אותו. מעניין מה שקורה כשהקשר באמצעות השירים נעשה פעיל, אפילו אם הפעם זה דרך אפליקציה שלא רואים בה את פני המשתתפים בזמן שאני מקריא. יכול להיות שהתקשורת דרך אפליקציות ושיחות טלפון של שירה מכאן יותר מספקת ממה שציפיתי (היום היא היתה כזאת).  האם יזדמנו לי עוד הרבה הקראות שירה דרך הטלפון? ובכלל התקשורת היום נראית לי מוזרה, למשל זה שאתה מזמין משהו אונליין ופתאום הוא מופיע אצלך בבית, האין זה מוזר? ההורים שלי חזרו מגרמניה וכבר הספקתי לפגוש אותם, בדיוק כשמתי כספי נפטר הם חזרו. אבא שלי אהב אותו והקדשנו זמן לכתבת הראיון האחרון של מתי כספי.  הרבה מהזמן ספרי השירים בביתי רק שלי ואינני חולק אותם, בעיקר ספרי השירה העברית. היום היה יום שונה, עם הרבה תקשורת שכללה שירה, אפילו אם זה ממרחק. לא היתה הפקה למוזיקה שלי, ולכן היא היתה יכולה להיות מעובדת כפי שאיננ...

אם אני צריך לבחור משורר אחד דובר אנגלית מכולם, אז טי. אס. אליוט. ואם אישה אז סילביה פלאת' אבל אני מודה שעוד לא בחנתי את אן סקסטון שגם היא כנראה נפלאה. אבל למרות כל הארומה האנגלית אמריקאית הזאת שמרחפת בתודעתי לאחרונה ביקרתי היום בתל אביב, ושם הלכתי בחוף הים עם מישהו, אדם טוב אני חושב. ואיתו נכנסתי לדיזנגוף סנטר בו הוא קנה בהתלהבות חולצות. הוא איננו שותף לאהבה שלי לשירה אנגלית או עברית, לא הרבה בסביבה שלי אוהבים שירה כמוני.  לשירה יש תכונה כזאת של חוסר שמישות, היא עשויה לשמש מעט מאוד פונקציות מחוץ לעצמה. כמובן שמקריאים אותה מדי פעם בכנסת ישראל או בפרלמנטים אחרים והיא עשויה לייצג מטרות פוליטיות.  אבל רוב הזמן היא עומדת בפני עצמה, כמו פסל או ציור. אנשים רבין בעיר שלי אינם מתפתים על ידיה כל כך ואינם קוראים שירה או כותבים אותה. יש כמה בעיר שפירסמו שירה אך לפי השמות שלהם הם זקנים מאוד וגם לא שמעתי עליהם במעגלי השירה שהסתובבתי בהם בתל אביב. אני, כמו כל אדם כנראה, מתעניין בדור שלי.  זה לא אומר שאינני מעריך דורות קודמים, את נתן זך למשל או את מאיר ויזטליר. אני מעריך משוררים מדורות ש...

כתוב שיר, העבר איננו מכביד עליך. התעורר אל תוך היום הזה, אל השמש הזאת אתה לבד, לבדיות נפלאה כזאת ואף אחד איננו מפריע לך להתייחד עם הרגע ענית על הודעות, ואתה חושב להמשיך לחדר הכושר, וההורים רחוקים עד מאוד באירופה תפוס את היום הזה בידיך, שתה אותו החיים קורים רק פעם אחת. התמונה צולמה בגרמניה על ידי ההורים שלי

החיים יכולים להיות לפעמים טעימים. תארו לכם החזקת גביע יוקרתי בטעם קרמל מלוח ואכילה ממנו, כמה דבר זה נפלא. גיליתי שוב ושוב שהזקנים רוצים לאכול כפי שהצעירים אוכלים, בחורה אחת שהכרתי וודאי היתה אומרת שהם מקנאים. ובכלל פעם חבר אמר לי שהמבוגרים מקנאים בצעירים ואילו הצעירים מקנאים בעבודתם של המבוגרים מהם שצלחו את הדרך.  מידע שכזה היה ידוע לי כשגרתי בעיר הגדולה, ואילו כאן הזקנים חושבים שגיליתי את רעבונם וכיצד הוא מתעורר בפעם ראשונה והפעם בבית כנסת. לפעמים אני כותב עבורי אבל גם כדי שאנשים יקראו אחר כך, וזה מה שקורה בבלוג זה.  לרוב אני כותב ספר, אבל לא תמיד תשומת הלב שלי מופנית כלפיו דווקא, במיוחד כעת כשאני כותב אותו באנגלית והשפה עוברת פחות שימוש עבורי כעת וזאת משום שרוב האינטראקציות הן בעברית, כן. את האמריקאי לא מצאתי היום, והפעם האחרונה ששמעתי על יעל היה כשהודיעו שסיפרה שיפורסם כבר אחרי מותה צבר מספיק תרומות לפרסומו.  הוריי נמצאים בחוץ לארץ, ואני חי את חיי כאן. והנה תכף סוף השבוע. הייתי היום אצל הספר, הוא סיפר לי את הזקן, דאג למסגרת שלו. לא רע להיות אצלו, אני מודה.  להגיד ...

הדתיים אומרים שהחילונים השתגעו בגלל הלבוש שלהם, שהוא איננו כל הזמן שחור לבן חליפה עם חולצה מכופתרת. שמעתי לאחרונה שכל החרדים משוגעים. הספרים אומרים למסופרים שהשתמשו במכונה ביתית לגילוח זקנם שהם השתגעו לגמרי. גז לייטיניג חברים, ואני מזהה כאן גם מניפולציות. האם אדם שלבוש אחרת ממך הוא בהכרח משוגע אפילו אם הוא לבוש מכובד? אני חושב שהישראלים יצאו מגידרם והגיעו לרמות חדשות של הגזמות, וזה עם מטרות מסויימות בראש הדוברים. מישהו שאני מכיר עבר לארץ לא מזמן ממוסקבה, הוא קרוב, גר בתל אביב ויש לו חוויה שונה של המדינה שלנו.  הוא מרגיש מאושר פה לחלוטין. הייתי רוצה לשמוע עוד כיצד הוא חווה את הארץ מנקודת מבט של מי שעבר לכאן.  אני מכיר גם אמריקאי שרק עבר. הרבה אנשים חושבים שאני אמריקאי או רוסי, אני מריח כאן עוד מניפולציה ועוד גזלייטינג. הטעיות חברים שאנשים מטעים אתכם כדי שתאבדו קשר עם מה שקרה באמת. וכשזה קורה אתם שוכחים אפילו את העובדות הבסיסיות ביותר המוצגות לפניכם. כן חברים, אנשים מאכזבים אתכם במעשים שלהם, לפעמים זו האכזבה.  ולא התאכזבתי מהפילוסופיה של האדמו"ר הזקן לא בזה העניין. כשאני לב...

התשובה היא בטקטס שירי שכתבת עכשיו יש לכתוב את הרגע הנחווה בשורות הארוכות יותר היום, הוא יפה וקריר, יש לך עוד את רובו לפניך לחיות בו. ואנשי העיר אינם תמיד לצידך, לפעמים הם רוצים לשוחח אתה מגיע אליהם כפי שהיום מאפשר, ולא תמיד יש לך הרבה זמן למפגשים. לעתים אתה רוצה יותר מזה, שהרגע יהפוך לרגע יפה יותר ויש לך רגע בכל יום, הנה מילה מופיעה שוב, אך עם אות אחת פחות, הפעם בתחילת שורה בעברית המילה של הזמן זו שמצליחה לעורר בך את הצמידות הזו למחשבתך, פנקס מלא בשורות על מבנה עץ שולחני, לבן מבפנים ושורותיו מצד ימין לשמאל הוא שואל אותך מתי תכתוב בפנים, ואתה אינך מספק לו תשובות חד משמעיות בכתב דיו כחול כפי שהשורות מתארכות כך עובר הזמן מקצה לקצהו של יום שיש בו גם רוחות- וציפורים על גגות אין פה עם מי לשוחח על אמנות שיחות ארוכות כבעבר, גם לא על מדעים, ובכל אביך, הוא נוכח אצלך. אתה עונה תשובות כפי שהיום מתגלגל. לרגע הכל נראה מוכר יותר, מוכל ובלתי משתנה. האם היה חזק יותר בעבר לפני שהתחלת את המסע הזה פנימה עם מעברך, השתנית והעיר בכל זאת מכירה במשהו ממה שנעשה, אבל לא באמת איכפת להם. הם שם לרגע בצד ולא באמצע, ...