אני מרגיש נטוש. זה לא שאין מי שידאג לי, יש. אבל חברי לרוב אינם כותבים הודעה של מה שלומך ככה סתם באקראיות כדי לדעת מה קורה אצלי. הנה הגיעה השבת ולא ברור לי למי אני אמור להתקשר. נכון שקבעתי עם ההורים. ובכל זאת, האם החברויות האלו חלפו? דיברתי עם חבר בטלפון. אבל זה לא מספיק לי, אני רוצה יותר שיחות. אני מחפש אחרי דיאלוג מתמשך ואינסופי שאולי איננו בנמצא. פעם היה לי אותו עם הדס, והוא חלף, היא חלפה, איננה איתי יותר. כמה יפה האור בחוץ, והוא איננו מספיק. אינני נמצא בדיאלוג איתו פרט למה שבכתב. הטלויזיה, אני מפעיל אותה מעט. יותר קורא ספרים. ובכל זאת הייתי כה עייף שקראתי וכתבתי פחות ממה שרציתי לקרוא ולכתוב. החבר בטלפון אמר לי לא להרגיש אשם על שלא כתבתי יותר. הלוואי ואוכל ליישם את המסר. האם אני מרגיש אשם? העייפות הזאת הפושטת בכולי. אני ממש עייף מאוד מאוד. משתמש באפליקציות ההיכרויות ואין היכרות. עוד מעט ההורים שלי יטוסו לחוץ לארץ ואשאר לבד. ואז אולי אכתוב ואקרא מעט יותר, משום שיהיה עוד זמן פנוי. אזור השרון, כמה חברים שלי נשארו בו? אלו שאני בקשר איתם באינטרנט כבר עזבו אותו מזמן.
עברו לעיר אחרת ואינם חוזרים. אתם קוראים יקרים, אינכם מרבים להגיב בבלוגים שלי, פייר אינאף! זכותכם המלאה. אולי אומר שכך נמנעו ויכוחים מיותר שעשויים היו לעלות מתגובות שלכם פה בבלוגר. אני האדם הזה שער וישן בו זמנית. הנה יצאנו לחופש אוניברסיטאי לפני זמן קצר. וגם היה כנס של אגודת הפילוסופיה הישראלית, מה נחמד. אני משתתף בקבוצת זום שקוראים בה את פרויד, זה טוב להשתתף בדיון שקשור לפרויד, לחדד את מה שצריך. ועם זאת הדיון הכללי בפילוסופיה נעשה פחות אינטנסיבי. היה יותר. יש כל כך הרבה מה לקרוא אלוהים. אני קראתי את חיבורו החדש של ג'רמי פוגל 'פילוסופים נגד אלוהים' שרוצה להחזיר בשאלה. אתם יודעים, לא חייבים לבחור אם אתם בצד החילוני או הדתי. אפשר להיות אדם חילוני שמתעניין בדת וגם אדם דתי שפעיל מקצועית, אלו לא דברים סותרים. אני נשארתי עם עצמי, ויש שחושבים שאני לבד באופן קיצוני יחסית.
אבל טוב לי לבד! אני פחות נפגע כשאני רחוק ממרכז תל אביב הנפלאה. ואני אוהב את העיר הגדולה הזאת. חנויות הספרים השופעות, המסעדות וחנויות המזון השונות. האפשרות לפגוש מישהו מוכר כך סתם במקרה או אחרי שקבעתם. באמת עיר נפלאה, וזאת למרות כל ההמולה שמתרחשת שם, למשל בניית הרכבת שלא משאירה אויר לנשום. אתם וודאי מתכוננים לכם עכשיו לשבת. דבר לגיטימי וחשוב. אני פונה אליכם קוראים יקרים, קראו, צרו משהו, אפילו דיגיטלי. דברו עם בן או בת הזוג שלכם. השתתפו בשיעורים ובכנסים, היו אנשים פעילים בעולם הידע והיחסים והיצירה. בגלל שיש לנו רק את החיים האלה. ומותר לכם להתפייט, להתפלסף, לחשוב ולהגיע למסקנות. להיות אנשים פעילים בידיעותיכם. אל תשכחו להשקיע בעצמכם. תשקו את הצמח והוא יגדל, זה מה שצמחים עושים.
בתמונה: משפט שלא הזדהיתי איתו אבל וודאי אהבתי, מאת קפקא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה