לאחרונה שהוא קטע מתוך סיפור קצר

לאחרונה יוצא לו לפגוש אנשים שאינם קוראים ספרים. אדגר ידע שזה משהו שלא כל כך הכיר קודם, כשחי בעיר הגדולה. המפגש איתם הוא עם אנשים שלא נחשפו לתוכן הספרים שחשובים לו ביותר. הם היו על פי מאיר ויזלטיר אנאלפאבתים למעשה. לפי ויזלטיר מי שאינו קורא ספרים גם אם הוא יודע לקרוא הוא למעשה אנלפאבית. הוא ביקר בבית הוריו, אביו היה הרבה במטבח ואמו יותר בחלקה השני של הדירה שלהם. רמי ליבוביץ' שלח לו מאמר באימייל, הוא קרא אותו וענה תשובה עליה קיבל מרמי תודה באימייל חוזר. ביום הזה היו סירנות ופיצוצים של פצצות. המלחמה טרם הסתיימה, ונראה היה שתימשך לנצח. קרן היתה עייפה ולא היתה לה המון אנרגיש לשוחח עמו. הוא הרגיש את ההבדלים בינה לבין יעל שהיא לא החליפה. הוא חווה את התענוג שהרגיש לפעמים כשקרא שירים מספרים אך לא באותו יום. היום קרא טקסטים שנכתבו לצורך הפרוייקט של אביו שהתרכז או בפרוייקטים שלו או בחדשות או בכדורגל, אהד את ריאל מדריד ואת צ'לסי וצפה בקביעות במשחקיהם. באותו היום הוציא פול מקרטני שיר חדש ושניהם הקשיבו לשיר בעת ששודר בערוץ הבי. בי. סי. דרך האינטרנט ובהגברה של המחשב הנייד. 

אדגר: אבא, אתה באמת אוהב אותי?

אבא: כן, ולא פקפקתי בכך לרגע, אני יודע שיש בך משהו ואני רוצה אותו.

אדגר: האם היום הוא יום כמו ימים אחרים או יום מיוחד.

אבא: היום יום מיוחד מאוד, יום בו אנחנו יחד, ואשיג את מבוקשי.

אדגר, רק יש לי מעט מדי זמן.

אבא: תישאר פה.

אדגר וויאר חזר לביתו והחל כותב את הסיפור החדש. הוא ידע שמלאכתו היא מלאכת הכתיבה, ושעליו להיות פעיל ובכל יום לעשות משהו. הוא לא אהב ספרים שהתרגום בהם מיושן, הם נראו לו כאלו שפג זמנם. בכל זאת קרא בהם מתוך תחושת הכרח. למשל בספר סיפורים של צ'כוב. אבל היום הוא יום מנוחה. 


בתמונה דיוקן הנרי השמיני מאת בית הספר של הולביין כפי שצולם על ידי אבא בתערוכה ברומא 



 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לא נולדתי חרדי

היום בעיר הגדולה ובבינונית ושני שירים

החיים בעיר ביום פורים בו שוררת גם מלחמה