יום אחרי יום הולדתי הארבעים
אז זהו, כבר בן ארבעים. זכרתי מכשהייתי צעיר והסתכלתי על אנשים בגיל הזה את הרוגע שניכר בהם, גם חשבתי שהם חכמים. לכבוד יום ההולדת קיבלתי פרחים, עוגה ספר וברכות בכתב יד. זה חוץ מהברכות הוירטואליות. היו גם כמה טלפונים, כבר בבוקר העיר אותי טלפון מצלצל. לא כל יום יום הולדת ארבעים, אם חיים עד גיל שמונים זה חצי מהדרך. והספקתי לכתוב מאז וגם לקרוא. ורציתי לפגוש את העולם השקט, וחוץ מהמלחמה והאזעקות הוא אכן היה כזה.
העיר הזאת, חוץ מהמלחמה היא שקטה. לא קורה פה הרבה, גם לא רואים פה לעתים קרובות מישהו נושא ספר. חנות הסטימצקי במרכז העיר המוכרות שם חשבו שקניתי בה מספיק, מה לעשות, זה המצב. לא רציתי לגשת כל יום לחב"ד, הרגשתי שם לחץ מצד החב"דניקים. והתלמיד שנפגשתי איתו לא בא לישיבה בימים האחרונים. האם צפויות לי הפתעות יפות לימים הקרובים? הבוקר (יום אחרי תאריך יום ההולדת) קראתי ניטשה, נהניתי מהקריאה, הרגשתי איך הוא ממלא אותך.
וגם, הספקתי היום לסיים פרק של קפקא, וזה חוץ מספר שאני קורא שכתב חבר וספר עזרה עצמית.
סך הכל לא מעט בשביל יום שלא קרה בו שום דבר כל כך משמעותי. קניתי פסטה במרכז העיר והיא היתה טעימה, נראה לי שכל כך נהניתי שהמלצר נגעל ממש. באפליקציית השיחות עוד לא נפתח חדר של ערב, מקווה שיפתח אחר כך. שמרתי על קשר טלפוני עם החבר מהעיר היבשה בדרום הארץ. נעים לדבר עם חברים, אפילו אם אלו שיחות קצרות. הנה עוד ברכות בפייסבוק, גבר יום ההולדת אם אפשר לקרוא לזה ככה, על משקל ילד יום ההולדת.
בתמונה חזית בנין במלגה ספרד כפי שצולמה לאחרונה על ידי אבא שלי
תגובות
הוסף רשומת תגובה