על היחס בחברה החילונית והדתית כאחד

קיבלתי שני תארים רבניים. אחד בשנת 2017 ואחד נוסף בשנת 2024. בציבור החילוני חושבים, תואר מכובד. ובכן חברים, רציתי לגעת בעניין הכבוד בחברה הישראלי, תמיד דוחים פה נתינת כבוד עד שמדובר בכבוד שאיננו ניתן. אם נותנים כבוד זה רק לרגע ומיד אחר כך מושכים את הכבוד. מתברר שמקבלים יותר יחס של כבוד כשנמצאים בארץ מאפליקציות בהן משוחחים עם חוץ לארץ וזאת למרות העויינות הרבה כלפי מדינת ישראל וכלפי ישראלים בכלל באפליקציות הכוללת גם שנאת יהודים. לא על ידי כולם כמובן. ישנם אנשים שנמשכים ליהדות ממניעים חיוביים יותר מאלו ואוהבים את היהדות. אבל בעניין הכבוד לאדם שיוצא בארץ מביתו. הכבוד הזה אף פעם לא מגיע. הוא תמיד אמור לבוא אחר כך, יותר מאוחר. 

ותארים גבוהים לא משפרים בהרבה את המצב הזה. כן חברים, גם לא התארים הגבוהים ביותר. גם לא בישיבה חרדית. וגם לא בפורום שאל אנשים שלומדים עם מורים ועם חבריהם ללימודים. לעולם נשאר היהודי הישראלי מופרד מהכבוד שלו. וזאת למרות שהרבה פה מפחיתים מהכבוד של האדם שלפניהם כדי שיהיה להם יותר כבוד. אלו אינם באמת מכובדים בזכות זה, יותר דומים לקריקטורה. עם זאת, האדם שמחפש את הדבר הזה נגזר עליו לחלום על כך. נכון שלעתים מגיעות שמועות שאתה יותר חשוב מאנשים סביבך. ונכון שמדי פעם אדם יפרגן לך פוסט בפייסבוק, וגם תופיע כנראה בעוד אתרים, למה לא. אבל כבוד אמיתי במובן העמוק של המילה לא תקבל. ישנם כותבים שמוסיפים את התארים האלו לדמויות מעולם השירה וההגות. נוספו כאלה לאהרון שבתאי, לג'רמי פוגל ובכל זאת הכבוד האמיתי והעמוק איננו מוסף בעקבות זה. 

וזה דבר שברור לי כיום. לא שצריך להפסיק, אלו מוסיפים המון אבל על כיבודו המלא של האדם שהוסיפו לו את אלו אפשר לחלום בחלום השביעי וזה לא מתקיים לאורך זמן. מסתמן שעלינו מוטלת האחריות לכבד את עצמנו ואת הורינו, וזה עד גבול מסויים, אם ההורה עובר את הגבול וממש איננו מכבד אותך אתה פחות חייב בכבודו. וכבוד בבית הכנסת ובישיבה הוא בעצם יותר מראית עיין מהדבר האמיתי, כך הסקתי לאחר שנחשפתי לאופן בו אנשים מתייחסים זה לזה בחברת החוזרים בתשובה ובחברה החרדית. החברה החילונית מצטיירת על ידם כחברה של חיות אדם אך הם עצמם אינם מקפידים בחיוב כבוד האנשים אותם הם פוגשים, ומי שאיננו נוכח יכול לראות זאת בקליפים הנפוצים ברשת בהם נראים חרדים מתקיפים אנשים במקומות ציבוריים שונים ולאחרונה נפוצים קטעי וידאו של אלו מותקפים בעצמם למשל על ידי איזו בחורה זועמת שקיבלה הערה. 

תראו חברים, נכון שישנם אנשים שמתאפקים ולא מספרים על הדברים האלו ככל הנראה. אך מצאתי הזדמנות לכתוב לכם על כך גם משום שאינני מרגיש מאויים על ידי בעלי שררה שיחייבו אותי שלא לחשוף את שמתרחש בישיבה חרדית או בבית הכנסת. מצאתי את עצמי עצמאי. אנשים שאני מכיר מהישיבה אינם כותבים בלוג וגם לא סטטוסים. אורח החיים שלהם מונע מהם להשפיע באמצעים אלו שמצאתי את עצמי כותב בהם. 

התמונה צולמה באיטליה שבאירופה אשר קרובה לספרד