המיקרוסקופ 'צילו של הסובייקט' והיומיום. אהבות קרובות ורחוקות.

יש לי מיקרוסקופ דיגיטלי והיום יצאתי איתו לסיבוב בדיקות. מצאתי דברים מעניינים. אני חש שזה מוביל אותי לראייה חדשה של העולם. אפילו תוך שימוש אחד במיקרוסקופ מייד ראיית העולם משתנה. הצבעים נראים אחרת, אתה מודע לפרטים שקודם לא ראית בעין הבלתי מזויינת במכשיר. הצמחים השתנו, האדמה, הבדים, ההדפסים. המדיה הדיגיטלית נראית אחרת אחרי שמסתכלים עליה דרך עדשת המיקרוסקופ שלי. זהו אולי הגילוי הגדול שגיליתי היום. הדברים שראיתי דרכו, האולם שנפתח בפניי. כבר כמה שנים אני קונה מיקרוסקופים ויש לי אוסף, זהו הראשון מאלו שקניתי שמתחבר לטלפון. יש כמה מאופסנים שאינני מוציא מהארון ואילו את החדש הזה אני שולף ומביט דרכו, משתמש בטלפון כדי לצפות בתמונות, מצלם בסטילס ובוידאו. מכשיר כזה הוא צעד נוסף במדע שלי ואמצעי לבדוק באמצעותו דברים. 

הוא בצורה של גליל ובקצהו באזור של העדשה יש אורות שמאירים את הקטע הנבדק, והכל מופעל באמצעות האנרגייה של הטלפון הסלולרי. זה מה שהפך את היום ליום מיוחד, אמנם לפני יומיים הרגשתי יותר טובה אך היום הייתה חווית למידה שכזאת של העולם הזעיר אנפיני. וזה מלמד גם על דברים אחרים, למשל על האופן בו אתה יכול להכניס אליך הביתה דברים נפלאים במאמץ יחסית לא גדול. קניתי אותו בחנות בהרצליה, והייתי חוזר אליה וקונה עוד. חנות נפלאה. מצאתי אתר אינטרנט שספרי 'תקופת היובש' מופיע בו וכנראה אפשר להוריד את הספר שם למחשב. אבל למרות שנכנסתי לאתר ההורדה לא צלחה, אבל שמי רשום שם זה כן. אין לי מושג מי העלה את הספר לשם, לא סיפרו לי. אולי מעצב הספר, היות והוא זה שעשה דברים כאלה בעבר. ואולי זה נעשה על ידי איזה עובד ספרייה או משהו בסגנון הזה. 

אני חושב האם להדליק את המזגן ומגיע למסקנה שאין צורך, שיותר נעים ללא הדלקתו הפעם. למרות לימודי השפות הזרות שלי אני אינני עוזב את העברית, היא חשובה לי. אני נתלה בה כדי לתעד ולחשוב, לשמר בזיכרון ולשכוח נכון, לפרסם ולהגיע אל הקהל שלי שבחודשים האחרונים עיקרו בישראל בארצות הברית ובסינגפור. חלק מהשפה פרטי וחלק ממנה פומבי ואני אינני עושה חושבין אלפי פעמים לפני שאני מתיישב מול המחשב ומעדכן אתכם במה שקורה. כתבו לי שמה שמעניין זה שאני כותב על החיים שלי, את זה אני ממשיך לעשות למעני ולמענכם. אני מרוצה שהגיעו אלי עותקים נוספים של ספרי החדש 'צילו של הסובייקט' ויוצא לי לקרוא עם חברה מצרפת בטלפון מדי פעם. היא מתרגשת ואני נהנה מכך שהספרות חשובה לה. האהבה אינה חולפת, היא רק מתרחקת ממושאה. ככל שעובר הזמן מושאי האהבה שלי מתרחקים, ולעתים יש כאלו שמתקרבים. כך היא דינמיקת היחסים בין אנשים קרובים רחוקים ורחוקים קרובים שחלקם באותה העיר וחלק במדינות ובערים אחרות ולו באותה המדינה. 

בתמונה עשרה עותקי 'צילו של הסובייקט' חדשים מנוילנים ובארגז כפי שהגיעו אלי.





תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על החיים ואנשים ועוד

חי וכותב כמו שיחה

ספרו החדש של אהרון שבתאי