ערי החול היבשות

 אומרים לי בכל פעם שמה שאדם חיי בשבילו זה חייו החברתיים. גם שואלים אותי תדירות על חיי החברה שלי ומצפים שאחייה אותם ושאשקיע בלחיות אותם. אני אינני רואה בחיי החברתיים את מרכז חיי ובמאמץ לחיות אותם אני רואה מאמץ שווא שאינו מניב תוצאות קונסיסטנטיות. היו לי חברים טובים בתל אביב שלא נפסקה החברות איתם, פשוט עברתי עיר ומשום המרחק אני פחות באינטראקציה איתם. מה גם שרובם אינם מהאנשים שמשוחחים בטלפון או עונים להודעות. בהווה בהווה האינטראקציות עם אנשים שאינם משפחה הן רגעיות ולא מתמשכות. יש את המוכרים בסופרמרקט ואת המוכרים בבתי הקפה. ויש שיחות טלפון מדי יום. ואני גם לבדי וגם בחברה. אבל מול אנשים אחרים? לא מצאתי בעיר הזאת תושבים מחוייבים במיוחד לאינטראקציות. 

ובכלל אני מוצא שהריחוק אינו דבר רע. כמה שאתה מתקרב כך אתה גם נפגע מאנשים. וככל שאתה לבדך כך אתה שורד עם פחות פגיעה. בכל מקום בו בני אדם מתאספים ישנה ציניות, ואם אתה נמצא פחות במגע יוצא לך להיפגע ממנה פחות. לא שהלבד בעיר הזאת מלא השראה ועילאי. לרוב הוא מאוד יומיומי, וכן יש אפליקציות בהן משוחחים עם אנשים. אבל כמו בעיר הגדולה אין כאן, זה לא יחזור פה. כשאתה קונה משהו אולי המוכרת הזקנה תקלל אותך. ובסופרמרקט יש גם אנטישמים. לא כולם מכוונים כל כך גבוה. לרוב אנשים נמצאים באינטראקציות שאינן תמיד אלו שרצית לקחת בהן חלק. ולפעמים הם אינם רוצים לכלול אותך בשיחות שלהם, לא פונים ולא מסתכלים כל כך לכיוונך. החיים אינם מציעים כר דשן מבחינה רעיונית, לזה דואגים החלומות. 

גם באפליקציות לא הכל חלק. לפעמים יוצא שמישהו איננו מכבד, אבל אתה ממשיך להשתמש ומוצא אנשים חדשים בכל פעם, גם אלו לא תמיד משהו משהו. החודש ביקרו בבלוג הרבה אנשים, ובחודש שעבר עוד יותר, ויש עוד כמה ימים. מתעניינים מצרפת ומארצות הברית וזה טוב שיש קוראים, והיו מהרבה מדינות נוספות. לאחרונה יש יותר כניסות מחוץ לארץ מאשר בארץ. חושך בחוץ, ולא בטוח שלצאת החוצה זה מה שאתה רוצה, מה גם שאין לך מקום למשקה בבטן שמלאה כבר מאוכל ומשתיה. אתה אינך מתעלה כל הזמן, רק לעתים. אבל הכתיבה עוזרת לך להתגבר על הרבה מכשולים שמציבים לך. יעל אמרה שהשירה מגביהה את המצח. עוד מקלחת, שעות שינה, קפה, שריכת שרוכים, מוזיקת פופ מוכרת. 

החיים אינם מטפסים פה לאיזה גובה בלתי מוכר. בישיבה חושבים שאתה רוצה להיות חרדי וזה לא מה שאתה רוצה. מצד שני זהו כולל ללימודי רבנות, אז הלימודים שם חשובים ללומדים אותם. גם היהדות הדתית צינית. והיהדות החילונית? מה היא השאירה בעיר הזאת? עוד חנות ספורט? הטכנולוגיות מעניינות, הרצליה עיר הטכנולוגיה. פה אנשים משתמשים בגדג'טים. במרכז תל אביב פחות מאשר פה ביום חול. ובית הכנסת של חב"ד כבר נראה יותר טוב, שיפצו אותו. עוד יום.