יומיום והטקסט שנלווה לו
אני לא אוהב את זה כשאדם שמזהה אותי עושה כאילו בעצם הוא לא מזהה. ובנוסף, אחרי שהופעתי כל כך הרבה פעמים בכל ערוצי התקשורת ברור לי שמזהים. כך שהשמועות האלו לא נכונות ואני רואה אצלכם את סימני הזיהוי כם כשאתם מנסים להסתיר אותם. אני אוהב אנשים ישרים, שעושים את מה שצריך להיעשות תוך כדי שהם מראים סימנים של חברות או ידידות. תושבי אזור המרכז מוותרים על כל כך הרבה מילים שחבל לי על העברית שסובלת בעקבות כך.
גם השפה שלכם מתדרדרת בעקבות כך, אינכם אומרים את המילים היפות ולאט לאט הן נשכחות ככל הנראה. הרי אינכם קוראים ספרים (רובכם). אתמול מישהו אמר לי בפנים שהוא איננו קורא ספרים. ברור לי העניין הזה. אהבתי שאמרו בהרצליה שאני האיש החשוב ביותר שחי בעיר. כל הכבוד על האמירה. היום יום חם, והחיים נראים יותר טוב מאתמול, אבל טרם פגשתי את כוס האספרסו שרציתי לפגוש. אני מחכה שיקרה פה עוד משהו טוב. הדבר הטוב ביותר עד היום קרה כשהגעתי ובישיבה כשנתנו לי את השם. האור החודר דרך החלון יפה, יש לו את היכולת להטיל צל עמוק, צילו של הסובייקט ואני צופה בצל הזה.
העיר הזאת היתה יכולה להיות הרבה יותר לבנה אם היו מסיידים פה יותר את הבניינים הישנים האלה. אומרים לי לפעמים כמה היא יפה. עלי לחכות עכשיו שעתיים עד שיבוא הזמן הנכון. תכף סוף החודש, תיראו מה זה. הפודקאסטים שהאזנתי להם אתמול במשקפיים היו לא משהו. לפעמים הם יותר טובים. הנשים חושבות שהן מווסתות את רגשות הגברים, ואינני אוהב שגורמים לי לאהוב פחות. בכל זאת אני אוהב. והביקור בעיר הגדולה היה קשה. החלון שמחוץ לחלון הוא גם חלונו של הבניין ממול.
בתמונה ספרי החדש במדפים של חנות תולעת ספרים בתל אביב
תגובות
הוסף רשומת תגובה