שוב חשבו שאני עולה חדש

היום שוב חשבו שאני עולה חדש. כמה פעמים זה כבר קרה לי, הפעם לא בפני אלא בזמן שהסתובבתי, ממרחק. לא נעים לי מהאנשים האלה, הם חיים דברים לא נכונים. המוכרת חייכה כשהיא חשבה שאני עליתי, לא היה לי נעים להיות שם. מתי אנשים יכירו בי בזכות מי שאני? זה קורה רק לפעמים. למרות שאני תמיד אותו האדם היחס אלי משתנה משניה לבאה אחריה במובן מסויים. אני יוצא ומייד היחס משתנה, פוגש את האנשים הקרובים לי והנה יחס שונה עוד פעם. 

לכן פילוסופיה כמו זו של סארטר קרובה לי, אף על פי שזה לא מה שהוא כתב, זה קשור במחשבותיו משום שזה מזכיר את החשיבה שלו בתחום השתנות האופי בעקבות בחירת מקצוע חדש של האדם. רציתי לעסוק כל הזמן בתכנים אך האנשים סביבי אינם עסוקים בתוכן רוב הזמן. אפילו בחנויות ממש לא מוכרים עיתונים ברובן. מה לעשות, זה מה שיש. ורמיזות, למשל את השלישי הוא שכח. אני מבין מה רומזים ולא אוהב את זה. רוב המתעניינים בי נמצאים בארצות הברית הנפלאה, שם יש יותר קוראים. הלוואי ואדע מי הם. וודאי אחד יצוץ מתישהו ברשת או באפליקציה. כבר קרה ששוחחתי עם אנשים משם שהתעניינו בי.

 זה מעניין. אני אוהב את ארצות הברית ניתן לומר, אפילו שאנשים אינם מדברים כל כך על אהבה כרגע במדינה שלנו. כן, ממש מרגיש בלב ליו. אס. איי. ורוצה לפגוש את הנחמדים שבין האמריקאים כפי שכבר קרה לי בעבר. חלקם חיים בעיר מגורי אך הם לא ממש פנו אלי או שוחחו איתי שיחה, רק דברים קצרים של פחות מדקה. הקוראים שלי קוראים אותי בבלוג כרגע מאחורי הגב שלי, בלי לספר. בכלל, הגולשים באינטרנט אינם מתאמצים בהתכתבויות למשל, כותבים דברים קצרים אם בכלל עונים. 

והנה, גם מתחזים בישומון השיחות לא רק ברמת השם אלא גם בלאום ובמדינה. והפולני ששוחחתי איתו ממש בכה כשהבין את מה שאמרתי בנושא. לא בכיתי, המשכתי לדבר עד שהוא פרש ואז סגרתי את החדר הוירטואלי. במדינה שלנו, נמצאים בקשר עם העולם בישומון הזה רק אנשים ספורים, זאת לא דרך התקשורת הפופולארית ביותר כאן. היום התקשורת דרך הרשת מבוזרת יותר, יש אלף דרכים לפנות לאנשים משום שישנם אתרים חברתיים רבים וגם יישומונים. אז הוספתי עוד ביטוי שלי. יליד הארץ לכל ימי.

תמונת יער ברוסיה שקיבלתי דרך האינטרנט