לא רציתי לצאת מהבית, זאת האמת.

לא רציתי לצאת מהבית, זאת האמת. ובכלל הייתי עייף מכדי לעשות משהו משמעותי, אפילו כתבתי מתוך עייפות. והקפה ששתיתי לא עזר לי מספיק, אפילו שזה היה קפה עם הל וחלב שאני פיתחתי. לא שמעתי על מישהו נוסף ששותה כזה, חשבתי שהמצאתי אותו. קרן היתה רחוקה מדי ממני מכדי שאתייחס כל הזמן. היא לא התקשרה ובכלל לא אהבה שיחות טלפון. והקוראים ששוחחתי איתם קראו אותי יותר בפייסבוק מאשר בבלוג, כן, כנראה שהבלוג שלי מיועד לחשיפה לחוץ לארץ יותר מאשר לישראל בסופו של דבר. אני מתכוון לכך ביחס לסטטיסטיקות. ורציתי להתארגן, לא שלא רציתי. אבל המיטה קראה לי והתחשק לי להתאחד איתה. ולכן אלך עכשיו לישון. 


בתמונה הטבע בליטא 



תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לא נולדתי חרדי

 לא נולדתי חרדי, מצאתי את עצמי חוזר בתשובה פעמיים. תמיד יש לי כיפה שחורה בכיס המכנס. אני עובר בין החילוניות והדתיות כמו מטוטלת וכשחושבים שנולדתי דתי מייד נעשה לי רע. זה מאוד לא נעים לי. גם כשחושבים שאני חוזר בתשובה אני מרגיש רע. אנשים טועים לעתים לחשוב שאין לי כיפה או שעברתי חזרה בשאלה ושאני חרדי מלידה שהוריד את הכיפה. זה לא טוב לי. היום, כשהשמים מעוננים מצב הרוח שאל האנשים שונה.  מתחשק לחיות חיים יותר נוחים ונעימים אבל מתרחש פה מאבק. ומעט אנשים מקשיבים למה המצב בכלל. במקום שרציתי לשתות בו קפה לא היה בשעות הצהריים כמעט אף אחד ובישיבה לא שתיתי את הקפה שלי אחרי שאכלתי חומוס. למה אנשים רוצים לאכול מאכלים ולצפות בתוכניות בישול אבל אינם קוראים שיר? למה אינם נותנים זמן לקריאה ולכתיבה? ואלו שכן, האם חסר להם קהל. לפוסט האחרון שלי פה בבלוג יש יותר קוראים, אבל מיד זה הקשה עלי באינטראקציות. אני מעדיף המון קוראים על פני יותר מהרגיל, דבר שכבר קרה לי. לא נולדתי חרדי זאת גם אמירה, שבעצם אינך מרגיש מחובר לאורח חיי ההלכה מלידה, שנכנסת לזה בגיל מאוחר יותר. זה עולם מצומצם יותר עולם הדת, לעומת הח...
המשך לקרוא

היום בעיר הגדולה ובבינונית ושני שירים

תמונה
 אחרי כמה זמן אני ממש חושב שזה נכון שיש איזה חור בידע בעיר הזאת. כל מה שקרה מקודם ומפורסם באינטרנט עוד לא ברור לתושבי העיר הזאת משום שאינם פותחים את האתרים לקרוא בעצמם. חברים מדובר בחיפוש בגוגל. כבר כתוב שאני אמן וסופר משורר ועוד ואני מתפלא שאתם עוד לא חושבים שזה כל כך ברור אחרי כל הזמן הזה. לא אמרתי שאינני אמן. וגם, הפסקתי לצייר לחמש שנים ובזמן הזה עשיתי אמנות קונצפטואלית וכתיבה וזהו הרי המהלך.  החיים כל כך שונים בתוך בית חב"ד ומחוצה לו. אבל בכל מקרה נראה שכל העולם במלחמה עם כולו, ואי אפשר לצאת מזה על ידי שימוש באפליקציות או באינטרנט. הייתי בעיר הגדולה והיה שם הרבה יותר חברתי, פגשתי חברים ובן משפחה והיה ממש נפלא. ישבתי בבתי קפה, שתיתי ואכלתי. והנה התיישבתי לספר לכם על כך. נראה שמדברים על הבלוג יותר אנשים שלא קראו את מה שכתבתי מאנשים שכן קראו. הרי רוב הקוראים בארצות הברית ואילו כמות המגיבים בארץ גדולה מאוד. יש ריקושטים מכל הכיוונים אחרי הפופולאריות של הבלוג לאחרונה. היה לי יום יפה עם שמש כזאת.  ואחד החברים שפגשתי מהעיר הבינונית, נפגשנו גם אתמול במקרה ברחוב והוא היה עם גיט...
המשך לקרוא

החיים בעיר ביום פורים בו שוררת גם מלחמה

תמונה
המלחמה נמשכת, ושיחה היום היתה דבר שקורה דרך הטלפון הסלולרי ולא פנים אל פנים. עם זאת, האין זה מעניין לשוחח בדרך טכנולוגית? הספקתי להתבונן דרך המיקרוסקופ. המבט הזה דרך אמצעי הגדלה מעסיק אותי. זהו מבט המפרק דגימות ממויינות הנענה למיון. קראתי במבוא לספר של קפקא, כן וגם שני שירים באנגלית. ממשיך לכתוב ולקרוא למרות ההמולה המתחוללת פה. רוב העסקים בכלל סגורים. שוחחתי עם חבר מהעיר המדברית שבדרום הארץ. כשכתבתי היום אז דווקא סיפור קצר בפרוזה. האין זה נפלא לעבור בין סוגי כתיבה? זה וודאי מוסיף משהו לכתיבה שלי.  האזעקות וההתראות מפריעים לי לישון כשאפשר לעשות דבר כזה. וכל המשפחה בחוץ לארץ, חווה את החיים יותר לבדי. עשיתי כביסה וכלים, התחברתי לצד הפיזי ארצי שלי בכך. עכשיו חג פורים, אבל שמעתי בטלפון דברים רעים על חב"ד, על מיסיונריות ושגעונם של החב"דים על פי מי שדיבר עמי. המשכתי בספר חשוב והתעשר וכבר עברתי נקודה די מתקדמת בו על פי מה שתפסתי, לפחות את חציי הספר צלחתי כבר. אולי הגיע הזמן לכבות את המזגן.  העיר הזאת שוממה מבחינת שיח. מדי פעם נשמעת איזו הערה על איזה ביולוג או פילוסוף, אך התושבים אינם...
המשך לקרוא