היחס בין אנשים בחברת המבודדים על ידי הדיגיטליה
יש פה הרבה יחס הייתי אומר. ולו יחס שבקריאה. אני רואה שאתם מתעניינים, זה טוב. אולי תשאירו לי איזו תגובה בכתב? יכול להיות נאה מצידכם קוראים שלי. בקרוב אהיה לבד לשלושה שבועות. המצב משתנה מחודש לזה שאחריו. זה כבר סוג של תחילתו של מעגל. שיחות באפליקציה לא תמיד מניבות את התוצאות שאני רוצה להניב. כל אחד פה עסוק בשלו ונפגשים על הדרך, חוץ מאנשי הדת שמגייסים. זה כל הזמן החילוניות מול הדתיות, העבודה וחיי הכושר והתקשורת מול המסורת המצוות ההלכות והיחס הדתי. רציתם לדעת איך אצלי? הנה סיפרתי לכם. קורא בספרה של הדס מזרחי שיצא לאור לא מזמן, ספר מעניין. יוצאות משם הרבה מחשבות שהיא לא סיפרה בעל פה שיש לה.
הספרות מוציאה את זה מהן. אני מתעניין במה שהיא חשבה, אחרי הכל היא היתה אדם מיוחד ומעניין. בבית הקפה קפה כתיבה קריאה והולך משם. לא נשאר לשעות רבות, התנאים אינם כמו שהיו בעיר ההיא שנשארתי בתחומה. מעניין שהאנשים הקרובים אינם משקיעים המון זמן מוצהר בקריאה. כשהם קוראים הם אינם מגיבים ישירות. אולי זה לא תמיד העניין, לפעמים יוצא כן לקבל תגובה ישירה. כתבתי מאמר אבל חושב האם אני רוצה לפרסם אותו בכלל.
הוא דורש שינויים אבל יש מחשבות לא לפרסמו. בטלויזיה תכנים מעניינים אבל עם ספרים ומחברות זו מחשבה יותר עצמאית, שומר על עצמאות המחשבה שלי כמה שאפשר בתנאים האלו. ידועה לי אימרתו של קאנטו בנושא הזה. קרן מעניינת אך שומרת הרבה לעצמה, לוקח שנים להעיר אדם וגם אז, נשאר הרבה איתו שאיננו עובר אליך. והכוונה שלי היא כמובן למחשבות.
רציתי להיחשף ליותר מחשבות ואנשים אינם חושפים כל כך את מחשבתם מחוץ לספרים. ואלו יש להם תחרות על ידי המדיה הדיגיטלית. האם כל זה נידון לדיגיטליה שמשתלטת? כבר יש פה אדם אחד רוסי שאינו יודע שם של סופר אחד, כל כותב ששוחחתי עמו אודותיו הוא שכח. נידונו לשיכחה. אפילו את הדס לא ממש מזכירים בעל פה, למרות הספר החדש המחקום בדוכן הספרים והמאמר באתר שקראתי שפורסם בזמן האחרון. אם כולם כל כך רחוקים מדוע אינם שואפים להתקרב? האם אין מספיק תמריצים? תמהתי לי כיצד לקרב אותם ומצאתי את עצמי נאבק מאבק דון קישוטי.
בתמונה דף עם שיר מתוך ספרי הם שנמצא בספריה הלאומית בירושלים
תגובות
הוסף רשומת תגובה