סגור פתוח עוד יותר חופשי
החיים האלה הם בעצם לחיות במקום סגור, אפילו כשאתה בחוץ. הוא חשב לעצמו. האם יגיע היום בו ארגיש את החופש המלא שלי? זה תלוי ברגעים בהם אחשוב על סארטר, איש החופש המוחלט.
בתמונה, ציור של ליאונרדו דה וינצ'י בלובר
יוחנן המטביל
לא נולדתי חרדי
לא נולדתי חרדי, מצאתי את עצמי חוזר בתשובה פעמיים. תמיד יש לי כיפה שחורה בכיס המכנס. אני עובר בין החילוניות והדתיות כמו מטוטלת וכשחושבים שנולדתי דתי מייד נעשה לי רע. זה מאוד לא נעים לי. גם כשחושבים שאני חוזר בתשובה אני מרגיש רע. אנשים טועים לעתים לחשוב שאין לי כיפה או שעברתי חזרה בשאלה ושאני חרדי מלידה שהוריד את הכיפה. זה לא טוב לי. היום, כשהשמים מעוננים מצב הרוח שאל האנשים שונה. מתחשק לחיות חיים יותר נוחים ונעימים אבל מתרחש פה מאבק. ומעט אנשים מקשיבים למה המצב בכלל. במקום שרציתי לשתות בו קפה לא היה בשעות הצהריים כמעט אף אחד ובישיבה לא שתיתי את הקפה שלי אחרי שאכלתי חומוס. למה אנשים רוצים לאכול מאכלים ולצפות בתוכניות בישול אבל אינם קוראים שיר? למה אינם נותנים זמן לקריאה ולכתיבה? ואלו שכן, האם חסר להם קהל. לפוסט האחרון שלי פה בבלוג יש יותר קוראים, אבל מיד זה הקשה עלי באינטראקציות. אני מעדיף המון קוראים על פני יותר מהרגיל, דבר שכבר קרה לי. לא נולדתי חרדי זאת גם אמירה, שבעצם אינך מרגיש מחובר לאורח חיי ההלכה מלידה, שנכנסת לזה בגיל מאוחר יותר. זה עולם מצומצם יותר עולם הדת, לעומת הח...
תגובות
הוסף רשומת תגובה