להתעורר ליום חדש

התעורר בבת אחת ומיד ניגש לטלפון שעבד לאורך זמן רב. ואז, לפתע הטלפון צלצל שוב. היה זה רמי ליבוביץ' ששוחח איתו על היסטוריון אודותיו שוחחו הוא וקרן. רמי אמר לאחר שיחה של מספר דקות שיחזור אליו ואז ניתק אדגר את השיחה. הוא כמובן רצה לשוחח בטלפון אך אורח הרוח הישראלי קצר תשומת הלב השפיע עליו. אכן מסובך, הוא חשב לעצמו וקיווה לקרוא איזה ספר, אך היה עסוק במלאכת הכתיבה וקרא את מה שכתב ולא את הספרים האחרים שחיכו בסבלנות לפעם אחרת. הוא צחצח את שיניו והרגיש את השפעת הכתיבה על תחושת הזמן שלו. הייתי רוצה להרגיש כך, ובכלל גם קריאת ספר השפיעה על זה. 

הוא קרא את ההקדמה כבר ולמרות שהימים האחרונים היו קשים האור היה יפה גם אם מוקדם מדי עבורו והיתה זו כמעט השעה ארבע אחר הצהריים. על השולחן תמונת המשפחה שלו, והקריסטל מעביר את האור דרכו באופן נעים ומרומז יחסית. כולם נראו טוב בתמונה ואדגר ידע שזהו רגע שלא יחזור, שלעולם הם נראו טוב יותר באותו הזמן לעומת ההתבגרות ההולכת ותופשת את כולם. ובכלל העדיף את מראיהם של אנשים צעירים, ולמה שלא יעדיף. רמי הציע לו הצעה ואדגר מוכן להצעות שיקדמו את מהלך העניינים כעת. ברקע נשמעה יונה הומה, והוא החליט לפתוח את החלון. מבחוץ ניגר האור הצהבהב לבן, אבל הוא זכר את האור הכחול בציורו את ירושלים שצייר בעודו בן שש עשרה. אילו ימים היו באותו הזמן הירושלמי הנפלא. המנהרה ההיא שצייר עדיין טבועה בצבעי השמן שנראים טריים במשיכות המכחול וללא סדקים. 

ובכלל בבית הוריו היו הרבה ציורים שלו על הקירות, כולל שלושה דיוקנאות עצמיים שצייר שניים כשהיה ילד ועוד אחד מכשהיה נער יפה תואר עם שיער ארוך האוחז בקסדה רומית ולובש כעין תוגה לבנה. הוא אהב את עצמו כשצייר את הציור הזה הישן כבר. ובשש השנים האחרונות צייר בצבעי השמן רק ציור אחד ואת השאר בעיקר באקוורלים ובפסטל וגם עשה רישומים בפחם ועוד צייר במדיה הדיגיטלית. אבל כעת מר וויאר משקיע את עצמו בידע ההולך ומסבך בתודעתו. 

וכאשר התבונן על המזגן שמולו חשב, כל זה פשוט וקל מדי. והטורבינה שם לעולם איננה מסתובבת. מדובר בביתה של מכשפה זקנה שרצתה להטיל עליו כשפים ואולי אף עשתה זאת כבר והכישוף איננו יורד וחייו של אדגר וויאר הולכים ומסתבכים. הוציא אדגר את ספרו של אדוארד וויאר מן ארון הספרים ודפדף, אילו הנחות צבע. כמה ציורים נפלאים ותצלומים מדהימים בשחור ולבן של הצייר הצרפתי. 

בתמונה החופש הנכסף בדמות עפיפון ונוף בגיאנה