כל הטירוף המוחלט בפי הדוברים באפליקציה

אז כל זה נראה לי טירוף מוחלט, בעיקר המשתמשים באפליציית השיחות. אבל בנוסף, לא פחות מכך, מצב התרבות במדינה. ולא מפליא אותי שהמדינה שלנו איננה המדינה הכי קוראת בעולם. ארצות הברית מבינים בזה יותר ככל הנראה, אני מתכוון לפי אחוז הקוראים, חשב אדגר. היום הוא הותקף אישית בישומון, דבר לא מפליא בכלל. הרי בנוסף לאנטישמיות גם הישראלים תוקפנים לא קטנים. קרן היתה רחוקה, וודאי בשעה כזאת של הלילה. הוא לא רצה לשוחח עם הדמויות התוקפניות האלו והתגעגע לשפיות שלה. היא גם לא ציפתה ממנו לעשות צעדים דרסטיים בשום דבר, והיא שמרה שבת. ברגעים כאלה הוא רצה לכתוב, כדי להחזיר לעצמו אולי את התחושה שאבדה כשהתקיפו אותו המטורפות האלו. 

גם יעל נראתה לו מטורפת לגמרי, הוא קרה מתוך ספרה שהיה מלא בפנטזיות חולניות ולא רצה אף לחזור לקרוא בו כרגע ולכן הניח אותו בצד. אדגר היה מלא בתחושות שלא היו להן שמות. והדיבור ביישומון כשלא רואים את הפנים של הדוברות לא היה נעים לא, גם את פני הדוברים לא ראו שם. מה שראה תחת המיקרוסקופ הדהים את האנשים שהוא דיבר איתם. והבחורות חקרו אותו חקור ושאול והוא הרגיש מוטרד על ידן. האם יעזבו אותו בשקט? 

זה בהחלט מה שרצה לאחר מכן. ייתכן שחייו בבית היו הדבר הנכון למצבים כאלו. כל העיסוק ברפואה היה קשה לו ברגעים כאלו לאחר שהרגיש מותקף והוא חזר לחשוב על עצמו. האם יש סוף לתוקפנות הזאת המופנית כלפיו? הוא ידע שלא. הדובר ביישומון בשם נוני עמד מן הצד בזמן שהדוברות חסרות הפנים התקיפוהו. הוא התגעגע לדנה, היא הכילה אותו כל כך הרבה. הוא רצה לשוחח איתה. ולמרות זאת בשעה זאת של הלילה אפילו מר ליבוביץ' לא היה זמין בטלפון, הוא ישן. הוא הותקף על ידי רוחות רעות, שדים קרא להם. אחזה בו תחושה טובה יותר לאחר שנח מעט. 

ועם זאת כתיבה איננה מנוחה חשב ובכל זאת קרא לה כך למרות שאין זה הכינוי הראוי והיאה לה, הרי זאת פעולה והוא גם פירסם. לקוראת הטקסט, גלי לי את פנייך. האם לא יהיה זה מן הראוי שנדבר מתישהו ותאמרי לי שזו את שקראת? הוא חשב על קוראיו שלא היו יוזמים עמו קשר ועל הדמיון בין פעולות הכתיבה והאוננות. הרי זו היתה הבדיחה של פרויד וכך היה הדבר באמת. הוא עשה זאת לעצמו. בשעות לילה כאלו החלון היה סגור לחלוטין הפעם. והוא ראה את המחברות היפות הנמכרות באינטרנט וחשב האם יקנה לעצמו חולצת טי או משהו שמיש אחר בסגנון הזה אולי. אבל לא, הוא לא קנה. 

בתמונה השיגעון ביוני 1888 ובסרט של היצ'קוק פסיכו