היום
היום הייתי בהפגנה של חוזרים בתבונה מול דוכן של חב"ד. היה מעניין. המוחים חילקו עלונים ורצו לשכנע עוברים ושבים בצידקת דרכם והחב"דים הניחו תפילין לאנשים שרצו וניגשו. שני הצדדים נראו לי משוגעים, אלו חיים חוקים שאינם כתובים באף ספר (אין חוק כתוב שחייבים להתלבש רק בשחור ולבן כל הזמן וישנם עוד חוקים כאלה) ואלו מושפעים מתנועות חברתיות שוליות שמביעות עניין במדינה ובעם שלנו, עניין שאיננו תמיד רצוי בהתחשב בתוצאות ההשפעות האלו. מה שבטוח שלרגע שהייתי בו שם נוכחתי באקטיביות משני הצדדים. אתר האינטרנט של האירגון החילוני מלא במסרים מעניינים ובהחלט מושך וחב"ד כמובן ידועה בהשפעתה ובסניפים הרבים שלה בכל רבי העולם. התנועה הדתית איננה מפלגה בכנסת כפי שידוע לכם ואילו מהצד החילוני ניכר קשר ישיר למפלגת הדמוקרטים שמופיעה ברשת ובטלויזיה. מה עושים עם כל המתח שיש פה, כיצד מרגיעים את שני הצדדים. לעתים להיות בעמדת מתבונן זה הדבר הנכון. תנו לזמן לעשות את שלו אבל תלחצו על הכפתורים שיש ללחוץ עליהם במטרה להפעיל את זרימת העניינים בכיוון של התפתחות. לאחרונה קראתי צ'כוב ואחרי שיחה היום אודות סיפורו בשם אוכלי חינם מתוך הספר סיפורים אני מודה שאהבתי, היה שווה לקרוא. לא כל הזמן אנחנו נמצאים היכן שהכל לוהט, יש גם רגעים של שקט וטוב שכך. עם זאת מעניין להיות היכן שהדברים מתרחשים ותנועות חברתיות פוגשות זו את זו ברחוב ברגעים אקטיביים.
בתמונה שלושה דגלי ישראל על רקע תכול לבן
תגובות
הוסף רשומת תגובה