מערבולת רגשות ישראלית

הוא ידע שהשנאה איננה מקיפה את מה שאהבה ידעה להקיף. שעליו להתמודד עם החיים ושחבריו פועלים כעת מעט וממרחק. היה לאדגר בעיקר עם מי לשוחח דרך הטלפון ובהודעות, לא הרבה יותר מזה. הוא היה קרוב להוריו וקרן לא שלחה הודעה אחת היום. רמי ליבוביץ' דיבר אך מעט בשיחותיהם ורק כשאדגר רצה שיעשה כך באופן מכוון. הוא לא שמר לאדגר אנרגיות אך המכשירים הדיגיטליים כן עשו זאת. רוב קוראיו של אדגר וויאר הגיעו מארצות הברית לדפיו באינטרנט. הוא שמר את הכתיבה לרצפי מחשבה בלילות, במשך הימים היה עסוק בכתיבתם של אחרים. את השינאה שלא רצה בליבו קיבל מאביו וממשפחתו. הוא לא אהב לשנוא וקיווה שלא להרגיש את הרגש הזה יותר. ואכן, כשאביו הפסיק להשפיע עליו בכיוון הזה התפוגגה מעט השינאה מליבו ואביו חזר להראות כלפיו רגשות אהבה כשכל זה די נמוג, ולמרות זאת את השינאה הרגיש לרגע קט לאחר מכן ואף שכח כלפי מה, אה כן, היה זה כותב אנגלי מן המאה שעברה שניסו להשפיע עליו לשנאו. 

אך לאחר קריאה בכתביו שב להרגיש את זרימת השפה המקוטעת שבכתבי המשורר ונתקל שוב במילים המיוחדות שבשיריו. אכן זה לא היה הרגע לקרוא אותו בכל פעם בו הרגש חזר, ורגש זה הפריע לחייו האינטלקטואליים והוא קילל את הרגע שנכנס לליבו. במשפחתו חשבו שאף ישנא את המדעים ואכן רגשותיו בנושא הופרעו אך כשהביט במיקרוסקופ ובזמן קריאת ספר חזר לרגשותיו הרגועים יותר, מעין שוויון נפש מבורך, לא התענגות כמו בעבר אך רוגע מסויים שהרחיק אותו מההרגשה הנוראית. הוא אהב לאהוב ולא אהב לשנוא ואף על פי כן טיפטפו רעלים לליבו שהיה לפני כן טהור עד מאוד, והנה התבגר והתקלקל, וזאת למרות שרכש ידע ועסק בו לאורך פרקי זמן ארוכים ואף חזר ועסק בו שוב ושוב. קרן התרחקה, והוא חשב שהיחס ביניהם היה יחסית מאכזב, היות ולא התקשרה אליו מיוזמתה כבר יותר משבוע ואף להודעות רק ענתה ולא כתבה מדי פעם כמו ידידת הרשת מיפן שגרה הרחק במזרח הרחוק. הרבה דברים התעכבו בגלל החג ולמרות זאת הוא ברך על פרק זמן בו הפסיקו. ולמרות שהקרובים אליו חשבו אחרת נהנה מאוכל טעים בביתו, כזה שהיה בעיקר מוכן מראש, אך לפעמים גם דברים פשוטים שהכין. רוב הקוראים שמתעניינים בי מגיעים מארצות הברית הוא אמר לעצמו, וחשב איזה יופי הדבר הזה. 

אכן, טוב שקוראים אותך. והמספרים ירדו ועלו בכל פעם והוא רצה לדעת גם מאיזו עיר, אך היה גבול לנתונים שקיבל. 

ולמרות זאת ראה פעם אחת את שמה של קרולינה ופעמים רבות הופיעה ניו יורק. אמריקה רחוקה ולמרות זאת משפיעה. ובכל זאת מגיע לך פרס על מה שאתה עושה. ולא נותנים לך פרסים, לעתים מוחאים כפיים או נותנים איזה כבוד לרגע. לרוב לא מכבדים. היום קיבלת קצת מן הכבוד אך הוא שוב היה מהול במלחמה הזאת שלא נגמרת שמורידה שוב את רמת הכבוד. כמה פעמים חשבת על זה ולא כתבת על כך וויאר היקר. עתה הגיע הזמן לכתוב ולפרסם.

בתמונה חופש בסגנון גויאנה